שאלו את המועמדים · 01 / 04

מה תעשו בשטחים שבשליטת צה״ל מעבר לגבול?

נוכחות צבאית, ניהול אזרחי וסיוע: מי יחליט ומי יבצע?

לשאלות ההמשך ↓
שיחה דיפלומטית לצד ספרי משפט וגלובוס
איור להמחשה, נוצר באמצעות בינה מלאכותית
קחו את השאלה למפגש

מה תעשו בשטחים שבשליטת צה״ל מעבר לגבול?

הדיון בנוכחות צבאית צריך לכלול גם את היום שאחרי: מי ינהל את החיים האזרחיים, מי יחלק סיוע, ומה יהיו התנאים להמשך הנוכחות או לסיומה?

שאלו גם:

  1. איך תוציאו את הסיוע והשירותים בעזה משליטת חמאס?
  2. איזה מקור משפטי מחייב עומד מאחורי כל מגבלה שאתם מציגים?
  3. האם הסדר הגבול שאתם מציעים הוא שינוי נוכחות צבאית או ויתור על שטח שהדין הישראלי חל בו?
הנקודה שמאחורי השאלה

כדי להחליף שלטון טרור צריך להחליף גם את המנגנונים שמחזיקים אותו.

כדי להבין את התשובה

מה עומד על הפרק?

האבחנה בפרסומי קהלת היא שהכרעה צבאית אינה מספיקה אם ארגון האויב שומר על השליטה האזרחית, ושגם הדיון המשפטי אינו יכול להחליף הכרעה מדינית של הדרג הנבחר. לכן נדרש לחבר בין חופש פעולה ביטחוני, מנגנון ממשל שאינו מחזק את האויב והליך מוסמך לשינוי מעמד השטח. אין בפרסומים שנבדקו המלצה אחת אחידה לסוריה, לבנון ועזה.

שליטה לצורך ביטחון, ניהול חיי האזרחים והחלת הדין הישראלי הם שלושה דברים שונים. מחקרו של אברהם של״ו, ״גבולות הדין״, מזהיר מפני הפיכת הנחיות לא מחייבות של גופים בינלאומיים למגבלות שבית המשפט מטיל על מדיניות הממשלה. בפרסום על עזה הוא מצביע על מנגנון אחר: מי ששולט בחלוקת הסיוע ובשירותים יכול לשמר שלטון גם לאחר פגיעה קשה בכוחו הצבאי. החיבור בין שתי האבחנות הוא דרישה למדיניות עצמאית שיש לה גם תוכנית אזרחית.

למה חשוב לשאול?

הבעיות שמאחורי השאלה

שליטה בסיוע היא כוח שלטוני

של״ו טוען שחמאס יכול להמשיך למשול באמצעות משרדים אזרחיים, ועדות מקומיות וחלוקת סיוע. פגיעה בגדודים בלבד אינה מחליפה את המנגנונים שבאמצעותם הוא מחזיק באוכלוסייה.

העיר ההומניטרית בעזה היא פתרון חוקי, הומני ואסטרטגי ↗

עמדה בינלאומית אינה בהכרח נורמה מחייבת

המחקר מבחין בין אמנה, מנהג מוכח והנחיה של ארגון בינלאומי. ביקורתו היא שהבדלים אלה מיטשטשים, וכך הכרעות בענייני ביטחון ותקציב עוברות מן הרשויות הנבחרות למשפטנים.

גבולות הדין: המשפט הבינלאומי בשירות האקטיביזם השיפוטי — עמוד PDF 7 ↗
הצעות שכדאי לברר עליהן

חוקרי קהלת ממליצים:

01

להפריד את הסיוע האזרחי משלטון חמאס

בהצעת העיר ההומניטרית: אזור מפורז לאזרחים, שירותים של ארגוני סיוע בינלאומיים ופיקוח ביטחוני ישראלי על הפירוז. המעבר אליו מתואר כרצוני וזמני, עם מזון, מים, מחסה ורפואה.

העיר ההומניטרית בעזה היא פתרון חוקי, הומני ואסטרטגי ↗
02
יישום מוצע של העיקרון

לברר מה מחייב משפטית לפני שקובעים מגבלה מדינית

היישום של אבחנת המחקר הוא לדרוש שהטענה למניעה משפטית תצביע על מקור מחייב ועל דרך קליטתו בדין הישראלי; אין די בהצבעה על עמדה של גוף בינלאומי.

גבולות הדין: המשפט הבינלאומי בשירות האקטיביזם השיפוטי — עמוד PDF 8 ↗
03

להתאים את אישור ההסכם למעמד השטח

בניתוח על לבנון מוסבר שהממשלה מופקדת על הסכמים; כאשר מוותרים על שטח שבו חל הדין הישראלי, נכנס לתמונה חוק יסוד: משאל עם. אין להשוות נסיגה צבאית לוויתור על שטח כזה.

היבטים משפטיים למקרה של הסכם עם לבנון ↗
04

לתרגם שלום להסדרים אזרחיים

של״ו מצביע על הצורך להסיר או להתאים את מגבלות הסחר והכניסה הנובעות ממעמד לבנון כמדינת אויב. הסכם ביטחוני כשלעצמו אינו פותח קשרי בנקאות, השקעות ותעופה.

היבטים משפטיים למקרה של הסכם עם לבנון ↗
דוגמה לשיחה

ממצאים שכדאי להכיר

המחקר ״גבולות הדין״, מפברואר 2025, כולל השוואה לארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, גרמניה וצרפת; הטענה נוגעת לאופן קליטת הדין בישראל, ולא לביטול כל מחויבות בינלאומית.

גבולות הדין: המשפט הבינלאומי בשירות האקטיביזם השיפוטי — עמוד PDF 5 ↗

במאמר מ־12 במאי 2026 מצוינים שני מסלולים לוויתור על שטח שהדין הישראלי חל בו: תמיכת 80 ח״כים, או רוב של לפחות 61 ומשאל עם.

היבטים משפטיים למקרה של הסכם עם לבנון ↗
על המקורות וההקשר

המקורות דנים בזירות שונות ובהקשרים שונים. הצעת האזור ההומניטרי מתבססת על מעבר רצוני והגנה על אזרחים. מפות ופרטי ביצוע נבחנים בהתאם לזירה ולמועד ההחלטה.

הפרסומים מציגים ניתוחים נפרדים לזירות, ולא תוכנית ביצוע מאוחדת לסוריה, ללבנון ולעזה.

בודקים במקור

לקריאה ולהעמקה

כל המקורות בתחום ←