מה תעשו בשטחים שבשליטת צה״ל מעבר לגבול?

מה עומד על הפרק?

האבחנה בפרסומי קהלת היא שהכרעה צבאית אינה מספיקה אם ארגון האויב שומר על השליטה האזרחית, ושגם הדיון המשפטי אינו יכול להחליף הכרעה מדינית של הדרג הנבחר. לכן נדרש לחבר בין חופש פעולה ביטחוני, מנגנון ממשל שאינו מחזק את האויב והליך מוסמך לשינוי מעמד השטח. אין בפרסומים שנבדקו המלצה אחת אחידה לסוריה, לבנון ועזה.

שליטה לצורך ביטחון, ניהול חיי האזרחים והחלת הדין הישראלי הם שלושה דברים שונים. מחקרו של אברהם של״ו, ״גבולות הדין״, מזהיר מפני הפיכת הנחיות לא מחייבות של גופים בינלאומיים למגבלות שבית המשפט מטיל על מדיניות הממשלה. בפרסום על עזה הוא מצביע על מנגנון אחר: מי ששולט בחלוקת הסיוע ובשירותים יכול לשמר שלטון גם לאחר פגיעה קשה בכוחו הצבאי. החיבור בין שתי האבחנות הוא דרישה למדיניות עצמאית שיש לה גם תוכנית אזרחית.