האם תשתפו פעולה עם בית הדין הפלילי בהאג?
שיתוף פעולה, התנגדות משפטית ופעולה מדינית הם בחירות שונות. שאלו מה עמדת המועמדים ביחס ל־ICC, ואילו צעדים הם מוכנים לעגן בחוק או לקדם עם מדינות אחרות.
שאלו גם:
- האם תתמכו בחוק האוסר שיתוף פעולה עם ה־ICC, ומה בדיוק ייאסר בו?
- מאילו סעיפי שיפוט או אמנות תבקשו להשתחרר?
- מה תשיג המדיניות גם אם הליכים וצווים בחו״ל יימשכו?
הגנה משפטית צריכה לכלול גם עמדה על מי מוסמך לשפוט.
מה עומד על הפרק?
האבחנה של אבי בל ושל אברהם של״ו היא שהאיום מהאג אינו רק תיק משפטי שיש לנהל היטב, אלא מנגנון לחץ מדיני שיש לשנות את תנאי פעולתו. ההמלצות שלהם כוללות חקיקה נגד שיתוף פעולה עם ה־ICC, שיתוף פעולה עם ארצות הברית והפחתת ההסכמה הישראלית לסמכות ה־ICJ. אלה שני בתי דין שונים ושני מסלולי פעולה שונים.
ה־ICC עוסק באחריות פלילית של יחידים; ה־ICJ דן בין היתר בסכסוכים בין מדינות ובחוות דעת מייעצות. בל מתנגד להנחה שהעברת מסמכים וקשר לא רשמי עם ה־ICC יבטיחו יחס ענייני: בעיניו, שיתוף כזה עלול דווקא לתת לגיטימציה למוסד ולהרחיב את פעולתו. של״ו מציג לגבי ה־ICJ בעיה אחרת: ישראל עצמה קיבלה בחלק מהאמנות סעיפי שיפוט. ההבדל חשוב לבוחר, משום ש״לא לשתף פעולה עם האג״ אינו תיאור של צעד משפטי מסוים.
הבעיות שמאחורי השאלה
התדיינות אינה מחליפה מאבק על כללי המשחק
בל טוען שהליך הנראה משפטי יכול לשמש מטרות פוליטיות, ושמענה המבוסס רק על טיעוני ההגנה אינו מטפל בתמריצים של המוסד ובתמיכה המדינית בו.
התשובה להאג: לחץ פוליטי בינלאומי ↗סמכות שיפוט יכולה לנבוע מהסכמה ישראלית
במאמר על אמנת רצח העם, של״ו מצביע על הבחירה הישראלית לקבל את סמכות ה־ICJ ועל האפשרות של מדינות להסתייג מסעיפי שיפוט. ביקורתו מופנית גם למדיניות המשפטית הישראלית, לא רק לשופטים בהאג.
Israel Must Leave the Genocide Convention ↗טענות ישראל נעלמות מאחורי תווית של הכרעה משפטית
אהרן גרבר מזהיר מפני קבלת חוות הדעת בעניין נוכחות ישראל בשטחים כהכרעה המבטלת את טענותיה. הוא מבקש להציג ולבסס את טענות הזכות הישראליות בזירה המדינית.
משפט בינלאומי או משחק פוליטי: התגובה הישראלית להחלטת בית הדין בהאג ↗חוקרי קהלת ממליצים:
לחוקק הגנה מפני שיתוף פעולה עם ה־ICC
בל מציע איסור חוקי על שיתוף פעולה של גורמים ישראליים, והפסקת קשרים לא רשמיים והגשת חומרים מצד משפטני המדינה. של״ו חוזר על הדרישה לחוק מגן במאמרו מאוקטובר 2026.
התשובה להאג: לחץ פוליטי בינלאומי ↗לתאם לחץ בינלאומי עם ארצות הברית
הצעת בל היא להרחיב את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית מול בית הדין, לרבות תמיכה במהלכי לחץ על אנשיו, במקום להסתפק בניהול ההליך ובהודעות גינוי.
התשובה להאג: לחץ פוליטי בינלאומי ↗לבחון יציאה מהאמנה למניעת רצח עם
של״ו קורא לפרישה מן האמנה ולבחינה רחבה של אמנות המקנות ל־ICJ סמכות. הוא מדגיש שהמסר צריך להיות התנגדות לשימוש לרעה באמנה, לצד המשך מחויבות לתוכנה המהותי.
Israel Must Leave the Genocide Convention ↗לבנות קואליציה לניתוק שיתוף הפעולה עם מוסדות מוטים
גרבר קורא להתעלם מהמסקנות המוטות לשיטתו ולרתום מדינות נוספות להפסקת שיתוף פעולה עם המוסדות האלה. הוא מציע לנצל הסכמה ישראלית רחבה כדי לחזק לגיטימציה בינלאומית למאבק בטרור.
משפט בינלאומי או משחק פוליטי: התגובה הישראלית להחלטת בית הדין בהאג ↗ממצאים שכדאי להכיר
במאמר מ־8 באוקטובר 2026 של״ו מזכיר שמנגנון היציאה מאמנת רצח העם כפוף למועדים. לכן קריאה לפרישה אינה שקולה להפסקה מיידית של כל הליך קיים.
Israel Must Leave the Genocide Convention ↗על המקורות וההקשר
הכלים המוצעים פועלים במישורים הישראלי, המדיני והבינלאומי. חקיקה ישראלית אינה מחייבת מדינות זרות; פרישה מאמנה כפופה לתנאיה ואינה מבטיחה את סיום ההליכים שכבר נפתחו.