האם תבטלו את חובת החברות בלשכת עורכי הדין?
האם חברות בארגון המקצועי צריכה להיות בחירה של עורך הדין? שאלו מי יהיה אחראי לרישוי, למשמעת ולתלונות לקוחות אם החברות תהיה וולונטרית.
שאלו גם:
- האם תבטלו חברות חובה תוך השארת רישוי ומשמעת מחייבים?
- לאיזה גוף יועברו הסמכויות, וכיצד ייבחרו נציגי הציבור בו?
- מה תהיה כתובתו של לקוח מתלונן בתקופת המעבר ואחריה?
מי שמייצג את עורכי הדין אינו צריך להחזיק לבדו גם במפתחות הכניסה למקצוע והפיקוח עליו.
מה עומד על הפרק?
המלצת קהלת היא להפריד בין שני תפקידים שהלשכה ממלאת: הגנה על האינטרסים של עורכי הדין ופיקוח עליהם לטובת לקוחותיהם. החברות באיגוד תהפוך לבחירה; הרישוי, האתיקה והמשמעת יישארו חובה, אך יופקדו בידי גופים נפרדים. כך ניתן לשמור על הגנת הציבור בלי לחייב בעל מקצוע לממן ארגון שאינו מייצג אותו.
ללקוח ולעורך הדין אין תמיד אותו אינטרס: לקוח מבקש שירות איכותי ונגיש, ואיגוד מקצועי מבקש להגן על חבריו. במאמר המלווה את המחקר, יונתן גרין מסביר מדוע בחירת מנהלי האסדרה בידי בעלי המקצוע עצמם אינה פותרת את הפער הזה. גם אנשים הגונים פועלים בתוך מבנה המחייב אותם לשרת שני אדונים. למינוי שופטים יש כאן תפקיד נוסף: כוח הלשכה בוועדה עשוי, לדבריו, להרתיע שרים מפגיעה בסמכויותיה. לכן הוזלת דמי החבר לבדה אינה הרפורמה המוצעת; המטרה היא לפרק את החיבור בין ייצוג, פיקוח וכוח פוליטי.
הבעיות שמאחורי השאלה
ניגוד עניינים מובנה
גרין מזהה מצב שבו הגוף שנבחר לקדם את חבריו גם קובע את כללי ההתנהגות שלהם ומפעיל כלפיהם משמעת. כוונות טובות אינן מבטלות את הסתירה בין שני התפקידים.
לשכת עורכי הדין, זה לא יכול להימשך ככה — יונתן גרין ↗פיקוח שאינו מבטיח מענה מהיר ללקוח
בביקורת מבקר המדינה שנערכה ב־2019 נמצא שטיפול בתלונות אתיקה רבות במחוז תל אביב נמשך שנים עוד לפני הגשת קובלנה. נמצאו גם חסרים בכללי העמדה לדין ובאסדרת ניגודי עניינים. אלה ממצאים היסטוריים קונקרטיים, ולא קביעה שכל הליקויים נותרו בעינם.
פעילות לשכת עורכי הדין בישראל — מבקר המדינה (2020) ↗חוקרי קהלת ממליצים:
חברות מרצון ותחרות בין איגודים
לבטל את התניית העיסוק בחברות בלשכה אחת ולאפשר איגודים מתחרים. שירותי הייצוג וההשתלמויות יצטרכו להצדיק את דמי החבר בעיני עורכי הדין.
אסדרת עורכי דין בישראל — ניתוח והצעה לרפורמה (2020) ↗רישוי בידי גוף נפרד
להקים רשות או אגף רישוי במשרד המשפטים; המחקר מציג גם חלופה תחת הנהלת בתי המשפט. לאיגוד המקצועי יהיה תפקיד מייעץ.
אסדרת עורכי דין בישראל — ניתוח והצעה לרפורמה (2020) ↗משמעת עם שופטים ונציגי ציבור
להעביר את מערך המשמעת והאתיקה לרשות עצמאית; בטריבונלים ישולבו נציגי האיגודים, שופטים בדימוס ונציגי ציבור.
אסדרת עורכי דין בישראל — ניתוח והצעה לרפורמה (2020) ↗לבטל את מעמד הלשכה בבחירת שופטי העליון
המחקר מציע להשאיר לארגון המקצועי אפשרות להמליץ, בלי כוח הכרעה בהרכב הערכאה החוקתית.
אסדרת עורכי דין בישראל — ניתוח והצעה לרפורמה (2020) ↗ממצאים שכדאי להכיר
לפי דוח המבקר, 54 מיליון ש״ח מתוך תקציב הלשכה לשנת 2019 — 69 מיליון ש״ח — הגיעו מדמי חבר. בשנים 2016–2018 הוגשו 9,941 תלונות אתיקה ו־826 קובלנות. הנתונים מבהירים את היקף השירות והפיקוח שעל כל חלופה להסדיר.
פעילות לשכת עורכי הדין בישראל — מבקר המדינה (2020) ↗על המקורות וההקשר
ההפרדה המוצעת בין איגוד מקצועי לבין אסדרה מחייבת הסדרי רישוי, משמעת ומימון לשירותים אלה. פרטי המעבר והטיפול בתלונות הם חלק משאלות היישום למועמדים.