Search
Close this search box.

ביקורת של הימין על בג”ץ היא לא צביעות

איך ייתכן שיעתור לבית המשפט מי שבפיו ביקורת על פסיקותיו? כיצד עומדת התנגדות לאקטיביזם שיפוטי לצד הופעה בבתי משפט? קצפם של אסף שרון וש”י אגמון יצא על בני גנץ שלדעתם אינו עומד על משמר המשפט די הצורך (“הימין ובג”ץ: היסטוריה של צביעות”, הארץ 15.4.2020), ועל הדרך פרשו את משנתם אודות ה”צביעות” – עתירות של גורמים המזוהים עם המחנה הלאומי לבית המשפט העליון. אל הקלחת השליכו גם את פורום קהלת, כשותף לאותה “צביעות”. כדי לנהל דיון על בסיס עובדות ולא על סטראוטיפים, אבקש להעמיד דברים על מכונם, בתמצית, כמי שאמון על פעילות פורום קהלת בפני בתי משפט.


ביקורת על אקטביזם משפטי (של בית המשפט ושל הייעוץ המשפטי לממשלה) איננה חטא. הביקורת בישראל מבוססת הן על מחקר (כגון השוואה למשטרים דמוקרטים אחרים) והן תפיסה עקרונית-דמוקרטית. דמוקרטיה (כפי שכותבים שרון ואגמון) פירושה שלטון העם, ומכך נובעת עליונותו של החוק על כל רשויות השלטון. הרשות השופטת כפופה אף היא לחוק. וככל שפסיקותיה מרחיקות מלשון החוק ומן המטרה שביקשו להגשים מחוקקיו, ככל שעילות ההתערבות הולכות ונעשות יצירתיות וגמישות, וככל שפסיקה בענייני ציבור נשענת על עמדה ערכית-אישית ולא על דין – כך גוברת הביקורת על אקטביזם.

כך גם באשר לכנסת. חוקי היסוד מעניקים לכנסת אוטונומיה רחבה. חריגה של הכנסת מן החוק החקוק היא עניין למשפט. אך התערבות שיפוטית בפעילות הכנסת משיקולי סבירות, מחמת מה שנראה בעיני הרכב שופטים מסוים כ”עקרונות יסוד”, מעוררת ביקורת על בג”ץ וגבולות סמכותו. קל וחומר כשהוראות החוק ברורות.
הביקורת היא אפוא על המקום שכבש לעצמו בית המשפט העליון בזירה הציבורית-פוליטית, וממילא היא איננה שוללת הכרה בחשיבות המוסד. ללא מערכת משפט איש את רעהו חיים בלעו, וללא ביקורת על השלטון יהא החוק למרמס. בימים עברו ידע בית המשפט העליון לבקר את הרשויות ללא מורא, לעמוד על משמר החוק והדין, לתת סעד לעשוקים ולשמור על זכויות האדם; ובד-בבד ידע להפנות עותר שילך לחפש לו מזור בזירה הפוליטית, כי עניין פלוני אינו שפיט; לומר שאלמוני מתעבר על ריב לא לו; ואף להודות שקצרה ידו מהושיע כי חוק הוא חוק. משהלך ואימץ תפיסה של סמכות בלתי-מוגבלת גברה הביקורת על בית המשפט. למרבה הצער צנח גם האמון.

על כן פורום קהלת פונה מעת-לעת לבקש סעד מבית המשפט, אם כעותר ואם כ’ידיד בית המשפט’, לאחר שהתריע על פעולה בניגוד לחוק או ללא סמכות. עתרנו נגד היועץ המשפטי לממשלה המורה למשרדי הממשלה להסתיר מידע באשר להחלטותיו על מגבלות פעילותם בתקופת בחירות; עתרנו נגד שר האנרגיה ורשות החשמל כשהטילו על תעריף החשמל, בניגוד לחוק, את מימון הכניעה לעובדי חברת החשמל ברפורמה; עתרנו נגד המל”ג המגביל מוסדות בקבלת סטודנטים למסלולים לחרדים בהפרדה מגדרית; עתרנו נגד משרד הבריאות כשמנע הכרה ברישיונות עיסוק רפואיים של עולים חדשים; וכיוצא באלו עניינים שבהם רשויות מפרות חוק או פועלות ללא סמכות. אכן, ניתן לאחוז בעמדה מורכבת – ביקורתית, ממלכתית ומכבדת. זו איננה צביעות.

המאמר פורסם לראשונה בהארץ

Author

עו”ד אריאל ארליך
עו”ד אריאל ארליך

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות