Search
Close this search box.

גם בחירום פיקוח מחירים יותר פוגע מאשר מועיל לצרכנים

לאחרונה עלתה הצעה בוועדת הכלכלה, להרחיב באופן זמני את מנגנון פיקוח המחירים למוצרים כגון מים, חיתולים, קמח, טונה ועוד. מנכ”ל משרד הכלכלה אף האשים ב”ניצול ציני של חלק מהגופים במשק שמפקיעים מחירים”, וביקר את המרכולים שמוכרים ביוקר.

הניסיון הישראלי מלמד שעימותים צבאיים גורמים לציבור להצטייד במוצרי מזון. אגירת המזון, שהפעם זכתה לעידוד גם מפיקוד העורף, יוצרת ביקושים גבוהים לצד בעיות תפעוליות זמניות. צווארי בקבוק באספקה, שיוצרים מחסור שמרוקן את המדפים. לשוק לוקח מעט זמן “להתארגן מחדש” והוא מאותת זאת, בין היתר, באמצעות מנגנון של העלאת מחירים. לנוכח העלייה בעלות הייצור השולית, התייקרות המחירים מייצרת תמריצים להגביר את האספקה של המוצרים. לרוב לא מדובר ב”ניצול ציני”, אלא כורח המציאות. אם תנאי השוק היו מאפשרים לשחקנים להעלות מחירים ללא הפרעה, הם היו עושים זאת לפני כן ולא מחכים לתקופה רגישה.

במקרה של פיקוח מחירים ככלי לטיפול בעליית המחירים בעקבות זעזוע כלכלי, מוטב לזכור את המסכות בתקופת הקורונה. עם פרוץ המגפה נוצר עודף ביקוש למסכות, המחירים זינקו, המועצה הישראלית לצרכנות פרסמה אזהרה על הפקעת מחירים, ונבחרי ציבור משמאל ומימין קראו לפיקוח מחירים למען הצרכנים. בסופו של דבר לא הוטל פיקוח, המחיר הגבוה מנע אגירת מסכות ועודד יבואנים להגדיל את ההיצע. ברגע שההיצע הדביק את הביקוש, המחירים החלו לרדת, עד שהיו זולים פי 20 לעומת המחיר המפוקח שהוצע. המצב כיום אינו שונה במיוחד; עליית המחירים הזמנית היא איתות לצרכנים לרכוש פחות ולספקים לספק יותר, עד שהשוק “יתארגן מחדש” ויתגבר על המחסור – ואז, בדומה לקורונה, המחירים יתאזנו מחדש.

הפעלת פיקוח מחירים לעיתים מביאה לתוצאות חיוביות בשוק שנשלט על ידי שחקן מונופוליסטי או על ידי מספר שחקנים שפועלים בקרטל ומעלים את המחירים מעבר למחיר התחרותי, אך ברמת המאקרו אין זה המצב כיום. יתכן כי נוצרו מונופולים מקומיים, למשל באזורים הקרובים לגבול. נדרש לבדוק זאת לעומק, ובמידה שפועל מונופול מקומי, יתכן שיידרש פיקוח זמני באזורים אלה. בנוסף, כדי ששוק תחרותי יעבוד בצורה טובה, נדרשת אכיפה מוגברת של הצגת מחירים כחוק, לצורך צמצום פערי המידע במחירים.

מנגנון המחירים בשוק תחרותי מווסת את הפער בין הביקוש וההיצע. קביעת מחיר נמוך ממחיר שיווי המשקל התחרותי, כפי שמוצע, תיצור עודף ביקוש שיוביל להחרפת המחסור, לתורים ארוכים ולפגיעה באיכות המוצרים, ואף עשויה לעודד שוק שחור. הניסיון מלמד שמבחינת כלכלה פוליטית קשה להסיר פיקוח, גם כאשר ברור שהוא מיותר, ולכן ייתכן כי הפיקוח הזמני שרוצים להחיל יהפוך לפיקוח קבוע. לאור ההשלכות הקשות של כלי זה, ארגון ה-OECD מיהר להוציא במשבר הקורונה מדריך לממשלות להתמודדות עם עליות במחירים, והמליץ להן לפעול כדי לשכנע את הציבור להבין את “הסיכונים בשימוש באמצעי פיקוח על המחירים”. ישנן מדינות כמו הונגריה שמיהרו לפקח על מחירי מוצרי יסוד כדי למנוע את התייקרות המזון, אך הובילו למחסור חריף עד שהמרכולים נאלצו להגביל את הקנייה.

מנגנון פיקוח המחירים מהווה מוצא אחרון לכשלי שוק. כלי זה הוא אמצעי פוליטי עוצמתי שבאמצעותו נבחרי ציבור מבקשים להציג לציבור כי הם פועלים נגד עליית המחירים. אך, הניסיון בשימוש בכלי זה בשוק תחרותי מראה כי ההתערבות הממשלתית תוביל על פי רוב לפגיעה ברווחת הציבור. לא ניתן לנצח במאבק הזה באמצעות כלי שהוכח שהנזק שלו גבוה מהתועלת, גם כאשר הכוונות של המציעים הן טובות.
המאמר פורסם לראשונה במקור ראשון (“פיקוח מחירים זמני על מוצרים בביקוש? זכרו את מחירי מסכות הקורונה”, 29.10.2023)

Author

ניסן אברהם
ניסן אברהם

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות