Search
Close this search box.

דרוש סדר ארגוני חדש בקבר הרשב”י

האסון הגדול שהתחולל במתחם קבר הרשב”י בהר מירון בליל ל”ג בעומר, שבו נספו ארבעים וחמישה אנשים ונפצעו רבים אחרים, זעזע את כולנו ועורר בנו כעס על המחדלים החמורים שהביאו להתרחשות ולא טופלו. כדי למנוע בעתיד הישנות של אירועים מסוג זה יש לבצע בחינה מעמיקה של תפקוד כל הגורמים – הציבוריים והפרטיים כאחד – שהשתתפו בתחזוקת המתחם ובארגון ההילולות השנתיות שנערכו בו, ולהפיק לקחים ברורים ומעשיים.

אחד הגופים העיקריים שיש לבדוק את התנהלותם הוא ‘המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים’. המרכז הוא עמותה ממשלתית שהוקמה לפני למעלה משלושים שנה בהחלטת ממשלה במטרה לרכז בידי גוף אחד את התחזוקה השוטפת ואת הפיתוח של האתרים הקדושים ליהדות ברחבי הארץ, ובמקביל לאפשר למשרד הדתות להתמקד בקביעת מדיניות. מספר האתרים שמתחת העמותה עומד על קרוב למאה ושלושים, אך ניהול הכותל המערבי ופיתוחו מופקדים בידי הקרן למורשת הכותל המערבי – גם היא עמותה ממשלתית.

מבקר המדינה פרסם דוחות ביקורת נוקבים על הנעשה במתחם בשנים 2008 ו-2011, שבהם הצביע על שורה של הפרות חוק, בעיות וליקויים בניהול המתחם ובאחזקתו. בשנת 2011 הממשלה החליטה להקים חברה ממשלתית לתועלת הציבור – קרן הרשב”י ומורשתו – שפעילותה תיוחד לטיפוחו ולפיתוחו של המתחם. ברם, כעבור חמש שנים הממשלה החליטה לפרק את הקרן, ו’המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים’ חזר להיות הגוף האחראי לטיפול במתחם ולניהול ההילולות בתחומו. בפרק הזמן הקצר שבו היא פעלה, הקרן היתה באחריות משרד התיירות ולאחר מכן באחריות המשרד לשירותי דת. חוסר היציבות הארגוני הזה לא הקל על הטיפול באתר.

התמונה מורכבת עוד יותר כאשר מביאים בחשבון את ריבוי הגופים הפועלים במתחם, את הסכסוך המשפטי שמתנהל זה שנים ארוכות בין ארבעה גופים פרטיים שטוענים לזכויות קנייניות במתחם, את ההחלטה של שר האוצר משנת 2013 להפקיע את המתחם ולהעבירו לידי הקרן, ואת החלטתו של בג”ץ משנת 2016 לבטל את ההפקעה תוך כדי הצעה לקדם דגם ניהול חדש של האתר.

האסון בל”ג בעומר היה ביטוי כואב לאי-סדר הארגוני והניהולי הזה. כדי לשנות מן היסוד מציאות זו אין להסתפק בקביעת אחריותם של בעלי תפקידים בגופים השונים. יש לקדם שינוי ארגוני עמוק שיבטיח כי כל האתרים הקדושים ליהדות בישראל יהיו בטוחים למבקרים הפוקדים אותם, יטופחו ויפותחו לאורך כל השנה, ובפרט כאשר מתקיימים בהם אירועים חגיגיים המושכים קהל רחב.

ספק אם עמותה ממשלתית כמו ‘המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים’ יכולה למלא את המשימה הזאת בהצלחה. עמותה היא תאגיד שמתאים בעיקר לפעילות של החברה האזרחית, ואילו ניהול מתחם קבר הרשב”י ופיתוחו הם משימות ציבוריות שניתן לשלב בהם רכיבים עסקיים. משימות אלה צריכות להיות מוטלות על גוף ציבורי מקצועי במשרד ממשלתי או בחברה ממשלתית.

במחקר מדיניות שפרסמתי לפני ארבע שנים הצעתי להקים בחברה הממשלתית לתיירות אגף לפיתוח מקומות קדושים ולשימורם, שיכלול מנהלים ואנשי מקצוע מעולים ויבוא במקום ‘המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים’. מכיוון שחברה זו מתמודדת עם בעיות ארגוניות משמעותיות, נראה שהאפשרות הזאת אינה ישימה בזמן הקרוב. לפיכך, מוצע להפקיד את משימות הפיתוח והטיפוח של המקומות הקדושים בידי אגף חדש שיוקם במשרד לשירותי דת או ברשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, לגייס לשורותיו כוח אדדם מקצועי ולחלק בבירור אחריות וסמכויות בינו לבין גופים אחרים הפועלים במתחם. יש לעשות זאת בהקדם, ובכך למנוע אסונות עתידיים ולכבד את זכרם הטוב של רשב”י ושל הנספים.

פורסם לראשונה בשבועון משפחה.

Author

ד”ר אייל צור
ד”ר אייל צור

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות