Search
Close this search box.

הגיע הזמן לבחור את נשיאי בית המשפט לפי כישורים ולא לפי ותק

נשיא בית המשפט העליון הוא השופט הבכיר והחשוב ביותר במערכת בתי המשפט. בכוחו לעצב את מערכת בתי המשפט מבחינת סמכויות פורמליות והשפעה בלתי פורמלית. אך באופן תמוה, הנשיא נבחר על פי עקרון הסניוריטי, וכך נקבעת הזהות של בעל עמדה משפיעה כל כך, שנים ארוכות בטרם כניסה לתפקיד, בלי שיקול דעת, על בסיס קריטריון יחיד ולא רלוונטי.

איש לא היה מעלה בדעתו למנות רמטכ”ל או ראש מוסד על סמך קריטריון לא רלוונטי כוותק. לפי הכלל שהנהיגו השופטים, השופט הוותיק ביותר, ולאו דווקא המוכשר ביותר לתפקיד, מתמנה לנשיא. במציאות, מלבד מקצוענות משפטית, לנשיאות דרושה יכולת ניהולית ואישית, לא ותק. במובן הזה ישראל חריגה הן בסמכויות הרבות הנתונות לנשיא בית המשפט העליון בפועל, והן ביחס לשיטת המינוי לתפקיד הבכיר.

בין העיוותים שיוצרת שיטת הסניוריטי, האפשרות שניתנת לנשיא חזק לבחור יורש אידאולוגי כאשר הוא ממנה שופט צעיר. האדריכל הראשי של האקטיביזם השיפוטי, השופט אהרן ברק, מונה בגיל 42 וכיהן 28 שנה. כאשר מונה לנשיא, הוא היה הוותיק ביותר אך עדיין הצעיר מכולם. בהיעדר יריבים בעלי ותק, ברק זכה למעמד-על. ברק הצליח, בין השאר, להשליט את הקו האידאולוגי שלו על בית המשפט בשל ותיקותו וסמכותו המכריעה בקביעת השופטים שיתמנו למערכת.

לנשיא יש השפעה מכרעת על כלל השופטים במערכת בתי המשפט. לפי חוק יסוד: השפיטה, אין לשופט “מרות… זולת מרותו של הדין”. בפועל, אפיקי הקידום של שופטים בערכאות נמוכות תלויים בנשיא. החוק מסמיך את הנשיא לקבוע כללי אתיקה לשופטים. בסבב מינויים קודם לבית המשפט העליון הנשיאה נאור הוציאה הנחיה המונעת משופטים להיפגש באופן אישי עם גורמים פוליטיים או עם יו”ר לשכת עורכי הדין בנוגע לקידומם.

ברור שהנחיות מסוג זה מבטיחות כי רק שופטים בעלי “השקפה מתאימה” יקודמו . בעבר הנשיא התנגד למינוי שופטים שלא כיהנו קודם במינוי זמני. לשופטים המכהנים “על תנאי” היה ברור את מי יש לרצות. רק לאחר פעילות ממושכת בוטלה פרקטיקה זו.

המצדדים בשיטת הסניוריטי טוענים כי רק כך אפשר למנוע פוליטיזציה של מערכת בית המשפט. הם מצביעים על ארה”ב, שבה השופטים הם מינויים של הנשיא ונבחרים על פי עמדות ליברליות או שמרניות. אולם המציאות ברוב המדינות המערביות, שבהן מערכת בית המשפט נתפסת כיותר מקצועית ופחות מפלגתית, מוכיחה שאפשר אחרת. בקנדה הנשיא נבחר על סמך כישורי מנהיגות, סדר ודיפלומטיה אישית, ולא ותק. בבריטניה מינוי על בסיס כישורים קבוע בחוק.

ב־2017, בסבב מינוי הנשיא הקודם, נבחרי הציבור ניסו לבטל את שיטת הסניוריטי. בדיון סוער בכנסת ניצבו הנשיאה נאור והנשיא בדימוס ברק והתריעו מפני חורבן בית המשפט. האיומים פעלו, ונבחרי הציבור התקפלו. פרישת הנשיאה חיות בעוד שנה היא הזדמנות טובה לתיקון. ביטול השיטה הארכאית תאפשר לוועדה לבחירת שופטים להפעיל שיקול דעת עצמאי ולבחור בנשיא המתאים ביותר. הצעד הזה הכרחי לחיזוק אמון הציבור בשופטים ובבית המשפט.

פורסם לראשונה בישראל היום תחת הכותרת “די לסניוריטי”.

Author

עו”ד אברהם שלו
עו”ד אברהם שלו

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות