Search
Close this search box.

החקלאות תשגשג: חייבים לאשר את הרפורמה שתפתח את ישראל לייבוא

סביב דיוני התקציב וגם לאחר אישורו בממשלה נמשכות הטענות נגד ביצוע הרפורמה בענף החקלאות. מומלץ לבדוק אותן אחת אחת:

01

הטענה שהחקלאות מספקת פרנסה לעשרות אלפי ישראלים אינה הצדקה לתמיכה, שכן כל ענף כלכלי מספק פרנסה לעובדיו ולא כולם זוכים לתמיכה. ככלל, ככל שענף תחרותי יותר ומוגן פחות, הפריון והפרנסה משתפרים. חקלאות, ענף מסובסד ומוגן, מתאפיין דווקא בשכר נמוך ובפרנסה רעועה יחסית.

02

הטענה שהחקלאות היא ענף “ירוק” מופרכת. למעשה, החקלאות היא בין הענפים שגורמים הכי הרבה נזק לסביבה. בענפי הלול והרפת יש מפגע אסתטי לצד פליטת כמות יוצאת דופן של גזי חממה וחומרים מזהמים; חקלאות שדה כרוכה בבזבוז אדיר של משאבי מים, הדלים יחסית בישראל; חומרי הדברה מוזרמים למי התהום; ויש תרומה להכחדת מינים מקומיים. הבעיה אינה בהתנהגות החקלאים, שפועלים באחריות ובהתאם לחוק, אלא בטענה שיש עניין ציבורי בעידוד והגברת פעילות חוקית זאת.

03

בניגוד לטענה שחקלאות משמרת אזורים פתוחים, השימור נוצר על ידי חוקי תכנון שאינם מאפשרים פיתוח מסוג אחר והיה נותר בעינו לולא תמיכה ייעודית לחקלאות. לפעמים המאמץ לשמור על אזורים חקלאיים באזורים צפופים יחסית דוחק שכונות חדשות למקומות מרוחקים יותר ורוויים פחות, ובכך מקטין את סך כל המרחב הכפרי.

04

הטיעון בנוגע לביטחון תזונתי בעת משברים או מלחמות אינו סביר כלל. אפילו מעצמות חקלאיות דוגמת ארצות הברית, אפילו בעת שגרה, מתבססות בעיקר על עתודות מזון, ולא על תוצר חקלאי שוטף. מדינה קטנה כמו ישראל מייצרת כיום אחוזים בודדים מהמזון שלה, וגם זאת באמצעות תשומות כמו נפט, חומרי הדברה ותערובת, שבעת משבר עוד פחות זמינות מהמזון עצמו. הביטחון התזונתי של ישראל בעת משבר יכול, בכל מקרה, לבוא רק מעתודות ולא מייצור חקלאי שוטף.

05

התיישבות: יש סיבות טובות לחשוב שההתיישבות היהודית באזורי ספר, ובכלל זה ההתיישבות היהודית החקלאית, מחזקת את הריבונות היהודית במרחבי המדינה, וראוי בהחלט לשקול לעודד התיישבות זאת. אולם ההגנות המוצעות אינן מכוונות כלל למטרה זאת. מרבית ההגנות מגינות על תעשיה קלה שאין לה כל קשר מהותי להתיישבות (דוגמת רפת ולול), על חקלאות לא-יהודית ועל שטחים במרכז הארץ. אין שום דבר רע בחקלאות מסוגים אלו, אבל אין גם כל סיבה לתת לה עדיפות מיוחדת על פני יתר ענפי המשק, תוך סבסוד והגנות המשיתים עלויות משמעותיות על כלל הציבור.

06

הגנה אינה מטפחת יתרון יחסי ישראלי בחקלאות. בחזון של משרד החקלאות נכתב: “המשרד יפעל לפיתוח חקלאות ישראל… ולמינוף היתרון היחסי של חקלאות ישראל”. אולם אילו לחקלאים הישראלים היה יתרון יחסי אמיתי בייצור מזון בהיקף הנוכחי, אזי לא היו החקלאים נדרשים להגנה בדמות חסמי היבוא והמועצות השונות, מכיוון שהם היו מסוגלים להתחרות בייבוא ללא שום קושי. הצורך שלהם בהגנה מעיד כי אין להם יתרון כזה, וכי ככל הנראה דווקא משתלם לייבא לישראל תוצר טרי.

חולשת הטענות בדבר חשיבות שימור החקלאות לא שוללת תמיכה בחקלאים מסיבות אחרות. ייתכן בהחלט שמדינת ישראל מעוניינת לתמוך בחקלאים שמגדלים תמרים באזור הערבה, מכיוון שיש חשיבות אסטרטגית בהתיישבות חקלאית באזור זה. אולם, אין סיבה שרק צרכני התמרים יישאו בנטל התמיכה; גם אין הצדקה שחקלאי תמרים מאזורים חסרי חשיבות אסטרטגית ירוויחו מהתמיכה. גם סבסוד המים אינו אמצעי יעיל, שכן במקרה זה אין לחקלאים תמריץ לחלוש על השטח באופן שעושה שימוש בפחות מים, אם נמצא כזה.

לעומת זאת, בתמיכה ישירה המכוונת באופן ישיר עם המטרה הלאומית, למשל בגודל השטח המעובד בערבה, העיוות יהיה קטן הרבה יותר, וגם העלות הכוללת של הסבסוד תהיה נמוכה יותר. עלות הייצור תהיה נמוכה יותר רק למגדלים בערבה, ולא לכל מגדלי התמרים; מימון הסובסידיה ייפול על כלל הציבור הישראלי, הנהנה כולו מתרומת המגדלים לחיזוק הריבונות; והמגדלים עצמם יהיו חופשיים להתמקד בסוג הגידולים החקלאיים שיניבו להם את הרווחים הגבוהים ביותר, בהתאם ליתרונות היחסיים האזוריים ובאופן שקוף – למשל מעבר מגידול תמרים לגידול פלפלים.

מסיבות אלו ארגונים בין-לאומיים כמו ה־OECD וארגון הסחר העולמי, ממליצים זה שנים רבות על מעבר מתמיכה עקיפה בחקלאות לתמיכה ישירה. בעשורים האחרונים המגמה בכלל המדינות המפותחות היא להפחית את התמיכות ביחס לתקבולי החוות, וכן לעבור מתמיכה עקיפה לתמיכה ישירה. מבחינת סך התמיכות (ישירות ועקיפות), ישראל נמצאת כיום בסביבות ממוצע מדינות ה‑OECD, לא מקום לשאוף אליו. גם במדינות אחרות יש לשדולה החקלאית כוח רב, כך שהמדיניות הננקטת במדינות אלו אינה מיטבית בהכרח.

הטיעונים הקבועים בעד תמיכה בענף המזון הישראלי אינם משכנעים. תמיכה בחקלאות צריכה להיות מכוונת ישירות לאותם יעדים לאומיים שאכן החקלאות מקדמת. כך נקדם יעדים אלו בצורה טובה יותר ובעלות נמוכה הרבה יותר. כך, ורק כך, אכן נצליח למנף את היתרונות היחסיים האמיתיים, והלא מבוטלים, של החקלאות הישראלית ולטפח ענף חקלאי משגשג ופורה בהיקף ההולם את היתרונות האלו.

פורסם לראשונה בN12.

Author

ד”ר מיכאל שראל
ד”ר מיכאל שראל

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות