Search
Close this search box.

הטובות והטובים לדירקטוריונים

רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר יצאה לפני ימים אחדים בקול קורא לציבור הרחב, על מנת להקים את נבחרת הדירקטורים הרביעית. הנבחרת צפויה להוות מאגר של 1100 מועמדות ומועמדים לכהונת דירקטור מטעם המדינה בכמאה חברות ממשלתיות, חברות מעורבות ועמותות הנמצאות בשליטת הממשלה. תהליך גיבוש הנבחרת צפוי להסתיים באביב הקרוב.

בשנים הקרובות השרים האחראים על החברות הממשלתיות השונות יבחרו דירקטורים מטעמם בעיקר מתוך המאגר שיוקם, לצד דירקטורים מכהנים שנבחרו מתוך הנבחרות הקודמות ושעשויים להיבחר לכהונה נוספת. כהונה של דירקטור בחברה ממשלתית נמשכת שלוש שנים, וניתן לבחור בדירקטור מכהן לכהונות נוספות.

במה כרוכה כהונה של דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית? החוק קובע כי הדירקטורים מטעם המדינה בחברות השונות אמורים לקבוע לכל אחת מהן מדיניות ולפקח על יישומה של המדיניות על ידי ההנהלה המעשית של החברה ועובדיה. בתוך כך על הדירקטורים לקבוע את התקציב השנתי של החברה, את דרך ביצועו ואת אופן השימוש במקורות העומדים לרשותה; לקבוע לחברה תכניות פעולה לטווח קצר ולטווח ארוך כאחד; לקבוע את התקן של עובדי החברה, את אופן בחירתם ואת תנאי כשירותם; לקבוע שכר, תנאים סוציאליים, הטבות, מענקים ותנאי עבודה אחרים לעובדי החברה – על פי הכללים שקבעה הממשלה ובאישורה; למנות את מנכ”ל החברה – באישור השרים האחראים על החברה – ואת המבקר הפנימי שלה ועוד.

אלו הן משימות כבדות משקל ויש משמעות מיוחדת לנשיאה בהן באופן מקצועי, שכן מדובר בנכסיו של הציבור כולו: כוח אדם מקצועי, מקרקעין, ציוד וכולי. לפי הנתונים שבידי רשות החברות הממשלתיות היקף הנכסים של כלל החברות הממשלתיות בישראל עומד על כ-222 מיליארד ש”ח, גובה הכנסותיהן של כלל החברות על כ-75 מיליארד ש”ח והרווח התפעולי שלהן על כ-6 מיליארד ש”ח. כמו כן, מועסקים בהן כ-55 אלף עובדים. כובד האחריות הרובץ על כתפי הדירקטורים ב-17 החברות הממשלתיות העיקריות, דוגמת חברת החשמל ורפא”ל, גדול במיוחד, ויש לשאת בו ברצינות רבה.

הרעיון להקים מאגר מועמדים לכהונת דירקטור מטעם המדינה הוא נכון וצודק בבסיסו. הוא מאפשר לכל האזרחים במדינה, שהם למעשה בעלי המניות של החברות הממשלתיות, להציג לשרים ולרשות החברות הממשלתיות את מועמדותם, בתנאי שהם עומדים בתנאי הסף הקבועים בחוק ובנהלי המאגר.

בעבר, מעגל המועמדים היה קטן בהרבה, וכלל מכרים רבים של השרים ושל אנשי הצוות שלהם. נבחרת הדירקטורים הראשונה הוקמה בשנת 2014, השניה – בשנת 2015 והשלישית – בשנת 2017. לאורך השנים התגלו על ידי מבקר המדינה ועל ידי גורמים נוספים ליקויים שונים בהליכי גיבושן של הנבחרות, אולם ניכרה גם מגמה של הפקת לקחים, שבאה לידי ביטוי בשיפור ביצועיהן של חברות ממשלתיות רבות. יש לקוות שהנבחרת הנוכחית תהיה מוצלחת אף מקודמותיה, ומוטב שההחלטה להקים את הנבחרת תאושר על ידי הממשלה כולה.

המועמדים לחברות בנבחרת החדשה מתבקשים להתאים לפחות לאחד מתוך שמונה פרופילים שרשות החברות הממשלתיות הרכיבה: פרופיל ניהולי-עסקי בכיר, פרופיל ניהולי-ציבורי בכיר, פרופיל פיננסי, פרופיל משפטי, פרופיל טכנולוגי, פרופיל ביטחוני, פרופיל תשתיות ופרופיל חברתי.

כמו כן, לפי החוק יש להבטיח ייצוג הולם לבני שני המינים ולבני המיעוט הערבי בכל דירקטוריון. בקרב כלל אוכלוסיית הדירקטורים יש להבטיח ייצוג הולם גם לבעלי מוגבלות, למגזר החרדי, לעולים מאתיופיה ולילדיהם וכן לעולים מתפוצות אחרות. רצוי מאוד שאזרחיות ואזרחים ממגזרים שונים שהתברכו בשכל ישר, בידע רלוונטי ובניסיון מקצועי עשיר יגישו את מועמדותם באתר רשות החברות ולא יחמיצו את ההזדמנות להשפיע לטובה על חייהם של אזרחי המדינה ולהיתרם מכהונה ציבורית מעניינת ומאתגרת. מן הראוי לקרוא מעל דפי עיתון זה: “הטובות והטובים לדירקטוריונים!”

פורסם לראשונה במקור ראשון.

Author

ד”ר אייל צור
ד”ר אייל צור

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות