Search
Close this search box.

העימותים בדרום ת”א: נקודת ציון לקראת פתרון סוגיית המסתננים

מסתננים. צילום rudychamg
קבוצות של מסתננים מאריתריאה יצאו בשבוע שעבר לרחובות דרום תל אביב וקריית מלאכי וניסו לפגוע זה בזה. מצד אחד מתנגדי משטר מאריתריאה, מצד שני תומכי משטר, ובתווך – התושבים הישראלים המתגוררים במקום ונתונים תחת טרור יומיומי. אם הופתעתם מהאלימות שפרצה בתוך אוכלוסיית המסתננים אז דעו – שגם אתם נפלתם בפח. הרעיון כי צריך להתייחס לכל אוכלוסיית המסתננים כמקשה אחת הינה אחת מהצלחות התעמולה של ארגוני זכויות האדם השונים. תעמולה שניסתה לצייר את כל המסתננים כקבוצה הומוגנית – שבה כולם מבקשי מקלט אשר המצפון המוסרי ואמנת הפליטים מחייבים את קליטתם. הרציונל הזה, שלפיו כל המסתננים מהווים מקשה אחת, הוא אותו רציונל שליווה את מתווה האו”ם שצץ ונגנז, אשר ויתר במהותו על כל הבחנה פרטנית בין מהגרי עבודה לפליטים. אותו רציונל ממשיך ללוות את התכנית הכלכלית שפורסמה בחודשים האחרים, שביקשה למסד את עבודת המסתננים בארץ – שוב, תוך ויתור על הבחנה פרטנית. אך כל מי שהעובדות מעניינות אותו, וחוקר קצת יותר לעומק את העניין יודע שהמציאות רחוקה מאותה כותרת אחידה וכי אוכלוסיית המסתננים מורכבת מקבוצות שונות שאותן יש לאבחן על פי עילת ההגירה שלהם – פליטים מחד ומהגרי עבודה מנגד. נכון הוא כי סוגיית ההבחנה אינה פשוטה ליישום, כאשר מדובר באנשים שמגיעים לישראל רובם ככולם בלי תעודות או מסמכים רשמיים, עם סיפורים דומים שקשה עד בלתי אפשרי לאמת. אך ארגוני הזכויות הפכו את הקושי באבחנה לאידיאל אשר בגינו הם מזכים כל מסתנן באשר הוא בתואר “מבקש מקלט”, ותחת תואר זה הם מתנגדים לכל מדיניות ממשלתית אשר מבקשת להתמודד עם תופעת ההסתננות ולבדל בין פליטים למהגרי עבודה, באמצעות צמצום התמריץ הכלכלי בשהות בישראל. אותה אחידות שמשדרים ארגוני הזכויות ביחס למסתננים, פוגעת יותר מכל באלו מתוכם שבאמת זקוקים להגנה. ההירתמות של ארגוני הזכויות להפוך כל מסתנן למבקש מקלט, וזאת – גם אם בקשתו נדחתה וגם אם לא הגיש בקשת מקלט, מנטרלת בפועל את יכולתה של המערכת הישראלית להבחין בין אלו הזקוקים להגנה, לאלו שאינם זכאים לה. ואז באו אירועי השבוע והוכיחו – כפשוטו – כי המציאות עולה על כל דמיון, והזכירו כי בין המסתננים השוהים פה ישנם כאלה שיכולים לחזור לארצם ללא כל סכנה ממשית. כך לדוגמא, בקרב אוכלוסיית המסתננים האריתראים יש אלפי אנשים החוגגים מדי שנה בשנה את העצמאות של המדינה שלכאורה רודפת אותם. חלקם גם משלמים מס למדינתם אשר מאפשר את חזרתם הבטוחה. אבל כל עוד הם תחת הכותרת של “מבקשי מקלט” אין להם סיבה לעשות זאת כי די נוח להם פה. מי שרוצה בטובת אלו שזקוקים להגנה מתוקף אמנת הפליטים, לצד שמירה על תושבי השכונות וצביונה הלאומי של מדינת ישראל, חייב לאמץ את אירועי השבוע האחרון כנקודת ציון לקראת פתרון סוגיית המסתננים. אירועים אלו יכולים לשמש פתח להבחנה בין אלו שמעמדם נתון בספק, לאלו שברור שאינם זכאים להגנה וצריכים להיות מורחקים מפה. באופן זה נפחית מהלחץ הנתון על תושבי השכונות החלשות ונמעיט את התמריץ להגיע לפה למי שאינו זכאי להגנה בהתאם לאמנת הפליטים. פתרון כולל צריך להתחיל בצעד קטן. אירועי השבוע האחרון סימנו נקודת התחלה.   המאמר פורסם לראשונה במקור ראשון

Author

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות