fbpx
Search
Close this search box.

העלאה משמעותית של שכר המינימום תפגע בחלשים

מי רוצה לקבל שכר גבוה יותר? כנראה שכולם, שהרי כולנו רוצים להתפרנס בכבוד ולחיות ברווחה. אם כך, מה הבעיה? לכאורה, נצפה שנבחרי הציבור יקבעו שכר מינימום גבוה, כך שכל אישה ואיש בישראל יקבלו שכר גבוה עבור עבודתם. נכון להיום, שכר המינימום עומד על כ-30 שקלים לשעת עבודה (לא כולל תוספות סוציאליות שהמעסיק צריך לשלם עבור עובדיו), וקיימות קריאות להעלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה. לצערנו הרב, בכלכלה אין ארוחות חינם, ושכר מינימום גבוה צפוי להוביל לתוצאות בלתי רצויות, וייתכן שאפילו הפוכות מכוונת נבחרי הציבור: פגיעה בבעלי עסקים קטנים ובינוניים, עליית מחירים או הגדלת האבטלה ופגיעה בעובדים החלשים.

דוגמה פשוטה תסביר מדוע העלאה משמעותית שכזו (כ-37%) עלולה להזיק לציבור. בואו ניקח את דוד השכן, המתפרנס מחנות המכולת השכונתית שבבעלותו. דוד מעסיק את חיים, המסייע לו בתפעול המכולת, ולצורך העניין חיים משתכר 32 שקלים לשעה. למותר לציין כי המכולת מאפשרת לדוד ולמשפחתו להתפרנס בכבוד, אך היא בוודאי לא הופכת את דוד למיליונר. עתה, נניח כי הממשלה קבעה כי יש להעלות את שכר העובדים ל-40 שקלים לשעה.

דוד יודע כי העלאת משכורתו של חיים ל-40 שקלים לשעה תוביל לפגיעה ברווחיות של העסק, ולכן עומדות בפניו שלוש אפשרויות: לספוג את הפגיעה ברווחיות העסק, להעלות את מחירי המוצרים או לפטר את חיים. בתור בעל עסק קטן, דוד יודע כי פגיעה ברווחיות וספיגת ההפסדים משמעה ירידה משמעותית למדי בהכנסתו החודשית. כפי שכבר ציינתי, דוד אינו נמנה עם עשירי הארץ, ואינו יכול לספוג פגיעה כזו בהכנסתו החודשית. דינו של עסק לא רווחי הוא להיסגר, כך שבמידה ודוד יחליט בכל זאת לספוג את הפגיעה ברווחיות ייתכן ויאלץ לסגור את העסק. מן העבר השני, דוד יכול לנסות להעלות את מחירי המוצרים, כך שהרווחיות לא תפגע. במצב זה אנו נצפה לראות את לקוחותיו עוזבים אותו לטובת סופרמרקט של רשת גדולה, עבורה העלאת שכר המינימום היא פחות משמעותית (למשל בשל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיש ברשותה, כמו קופות אוטומטיות), כך שהמחיר לצרכן שהיא מציעה יהיה נמוך יותר מהמחיר במכולת של דוד. אם כן, העלאת שכר המינימום עלולה לפגוע ברווחיות המכולת של דוד, בין אם בצורה של ספיגת הפסדים ובין אם בצורה של עזיבת לקוחות, והכנסתו של דוד צפויה להיפגע (אולי אף לכדי אבטלה).

 מעבר לפגיעה בדוד עצמו, גם אנו כצרכנים לא נרצה שהעסק שלו יהיה לא רווחי. מצד אחד, סגירת המכולת השכונתית תחייב את תושבי השכונה לנסוע לסופרמרקט של רשת שיווק גדולה, הנמצא לרוב באזורי תעשייה רחוקים יחסית ממקום המגורים, כך שמדובר בטרחה משמעותית גם עבור קנייה קטנה. מן הצד השני, אם דוד יעלה את המחירים, חנות המכולת שלו תהיה לא אטרקטיבית וקנייה בה תעלה לנו הרבה יותר מקנייה בסופרמרקט. בשני המקרים אנו רואים פגיעה ברווחתם של הצרכנים הפשוטים בשכונה.

אפשרות שלישית העומדת בפני דוד היא פיטוריו של חיים והגדלת שעות העבודה שלו עצמו במכולת. חדי העין הבחינו בדפוס חוזר בין שלוש האפשרויות – בשלושתן קיים סיכוי סביר שחיים יאבד את עבודתו, בין אם בפיטורין ובין אם בסגירת בית העסק. במציאות החיים בישראל, סביר מאוד להניח כי חיים, המשתכר בשכר הגבוה במעט משכר המינימום, לא רכש השכלה אקדמית רלוונטית לשוק העבודה, ולכן אפשרויות התעסוקה שלו מוגבלות. מבחינתו של חיים, שכר מינימום גבוה עלול להיתרגם לאובדן מקום העבודה שלו ולחיפוש ארוך ומורכב עבור מקור הכנסה חליפי.

למעשה, העלאה משמעותית של שכר המינימום עלולה לפגוע הן בדוד, כבעל עסק קטן, הן בחיים, הנמנה עם העובדים החלשים. עבור עסק קטן או בינוני, עלייה גדולה של שכר המינימום  עלולה להוות מכה קשה, ובטווח הארוך היא צפויה לפגוע בבעלי העסקים הקטנים, בעובדים החלשים ואף בציבור הצרכנים. למרות הרצון הטוב, קיימות דרכים טובות יותר וחכמות יותר לסייע לחלשים בחברה, כמו למשל השקעה של המדינה בחינוך בסיסי המקנה כישורים נדרשים בשוק העבודה המודרני או הסרה של רגולציה מיותרת, ודווקא העלאת שכר המינימום עלולה להפוך לכבשת הרש של ימינו.

פורסם לראשונה בעיתון "יום ליום".

I removed from here a Loop Grid called  Type Posts and Template called Elementor  Loop Writer – small template.

Advanced query options: dynamic related posts

ערן יוגב

תוכן נוסף

More

תפריט נגישות