Search
Close this search box.

זה הזמן לשיפורים הנדרשים במל״ג

בבית נשיא המדינה יצחק הרצוג התקיים לפני כחודש טקס חילופי המועצה להשכלה גבוהה (המל”ג), לכבוד התפזרותה של המועצה ה־13 והתכנסותה של המועצה ה־14.
יו”ר המל”ג, שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, הציגה את חזונה באשר ליעדי ההשכלה הגבוהה בעת הנוכחית: “הקמת האוניברסיטה בגליל, חיזוק המכללות להוראה ולהכשרת מורים שהוא לא פחות ממשימה לאומית, ושמירה על הרלוונטיות של האקדמיה לתעסוקה, לתעשייה ולמשק”.

כדי לעמוד ביעדים החשובים האלו יש צורך בכמה צעדים. הצעד הראשון הוא שינוי הרכב המל”ג, שהוקמה כשהיו בישראל אוניברסיטאות מחקר ספורות בלבד. כיום יש בארץ יותר משבעים מוסדות אקדמיים, ובהם אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות מתוקצבות ובלתי מתוקצבות ומכללות לחינוך. האינטרסים של רוב המוסדות הללו לא יוצגו כראוי במל”ג במשך שנים רבות.

אף שיש מקום לשיפור, ראוי לברך את שרת החינוך על השינויים שערכה בהרכב המל”ג. המועצה ה־14 תהיה מגוונת הרבה יותר מההרכבים הקודמים, שתמיד היה בהם רוב גדול לחברי אוניברסיטאות המחקר הגדולות.

מתוך 22 חברי המועצה הקודמת, הרוב – 13 חברים – היו אנשי אקדמיה מהאוניברסיטאות, ורק ארבעה מחברי המועצה היו אנשי המכללות. השאר היו נציגי ציבור וסטודנטים. ההרכב שימר את המונופול שהיה לאוניברסיטאות במשך שנים רבות, ואפשר את האפליה הקשה בין האוניברסיטאות הוותיקות ובין האוניברסיטאות החדשות (כמו אוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת רייכמן) והמכללות המתוקצבות והלא מתוקצבות.

האפליה הזאת מתבטאת במובנים רבים: חלוקת תקציב, מתן היתרים לפתיחת פקולטות ומחלקות חדשות, סיוע לסטודנטים ותמיכה במחקר.

יש לקוות שהאפליה הזו תיחלש נוכח הרכב המועצה החדש, שכולל מתוך 20 חברים (סגן היו”ר טרם מונה, והיו”ר היא שר החינוך) רק חמישה מהאוניברסיטאות הוותיקות, ושמונה ממוסדות אחרים להשכלה גבוהה.

מתוך השמונה, שלושה הם אנשי מכללות אקדמיות מתוקצבות, שניים שהיו בתפקידי ניהול במכללות אקדמיות לחינוך (לעומת חבר אחד במועצה הקודמת), שניים ממוסדות השכלה גבוהה בלתי מתוקצבים (לעומת חבר אחד במועצה הקודמת), ובהם לראשונה גם חבר מהאוניברסיטה הפרטית החדשה, אוניברסיטת רייכמן, שיוכל לתרום ל”רלוונטיות של האקדמיה לעולם התעסוקה”. נוסף לכך יש שישה נציגי ציבור, שניים מהם נציגי סטודנטים.

אך לא די בגיוון הרכב המל”ג. כדי לאפשר לחברים החדשים להשפיע באמת על עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל חשוב לחזק את המל”ג אל מול הוועדה לתכנון לתקצוב (ות”ת), ועדת משנה של המל”ג שסמכויותיה אינן מוסדרות בחוק – דבר לא תקין לכשעצמו – שהיא בעצם הגוף החזק ביותר במערך ההשכלה גבוהה בישראל. רבים התריעו על כוחה הרב וסמכויותיה הנרחבות מדי של הוות״ת, שמחלקת לבדה את תקציבי ההשכלה הגבוהה ובו בזמן מרכזת את סמכויות הניהול של המל”ג ומקבלת את עובדי המל”ג.

בכוחה של הוות”ת למנוע הקמת מוסדות חדשים להשכלה גבוהה, ובשנים האחרונות היא שירתה בעיקר את האינטרסים של האוניברסיטאות הוותיקות, למשל בהתנגדותה הנחרצת להכרה בשתי האוניברסיטאות החדשות אריאל ורייכמן (אף שהאחרונה כלל אינה מתוקצבת בידיה). מן הראוי ששרת החינוך וחברי המועצה החדשה ישקלו לבטל את הוות”ת, או להפוך אותה לגוף מייעץ בלבד, כאשר ההחלטות הנוגעות להשכלה גבוהה יתקבלו בידי הגוף המרכזי בלבד.

יש לבצע רפורמה יסודית באסדרת ההשכלה הגבוהה בישראל. יש ליצור חקיקה שתפרט את סמכויות המל”ג ואת סמכויות ועדות המשנה שלה, תצמצם את הרגולציה העודפת על המוסדות ותותיר את ההכרחי בלבד. חשוב לוודא שפעילותן והנחיותיהן של מל”ג־ות”ת לא תפגענה בעצמאות המוסדית הקבועה בסעיף 15 לחוק ההשכלה גבוהה.

צריך שינוי יסודי, כך שמל”ג תעסוק רק במדיניות־על עם קריטריונים ברורים, שוויוניים ושקופים. מן הראוי לאמץ את המודל המקובל בארה”ב, בקנדה ובמדינות אחרות, שבהן הרגולטור על מערכת ההשכלה הגבוהה אינו מתערב כמעט בשוק החופשי של האוניברסיטאות והמכללות, ומאפשר להן לקיים תחרות בריאה ולפתח מערכת השכלה גבוהה מעולה וחדשנית.

פורסם לראשונה במקור ראשון.

Author

פורום קהלת
פורום קהלת

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות