Search
Close this search box.

כך תטפל הממשלה בהפרטת שירותים

קרית הממשלה. צילום: דרור אבי
כאשר הממשלה מחליטה לתת שירות חברתי לתושבי המדינה, היא יכולה לעשות זאת באחד משלושה מסלולים: באמצעות עובדי מדינה, על ידי רכישת שירותים מספק חיצוני או בתמיכה בגוף חיצוני. לכל אחד מהמסלולים האלה יש יתרונות וחסרונות. באחרונה התפרסם מסמך מקיף על המסלול השני של מתן שירותים חברתיים: רכישת שירותים. בדו”ח “הצוות הממשלתי לטיוב אופן אספקת שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ” מופיעה רשימה של בעיות רבות הקשורות לרכישת שירותים חברתיים. קל להשתמש בדו”ח כדי לבקר את פעילות הממשלה, אבל גישה זו מפספסת את העיקר, שכן הדו”ח מוכיח כי פקידי הממשלה ערים לבעיות ומעלים הצעות מעניינות לטיפול בהן. זה שינוי מרענן, ומגיעים שבחים לחברי הצוות על עבודתם. ראויה לציון דרישת הצוות לשנות את הדגש בבקרה ופיקוח על שירותים ממשלתיים, מבדיקות ביורוקרטיות לבדיקות ענייניות של הנעשה בשטח. בלי לציין זאת במלים, הצוות דורש פחות חשבונאים ממשלתיים ויותר עובדים סוציאליים. הצוות התמקד בשלושה משרדים: הרווחה, הבריאות והחינוך. עם זאת, עבודתו נוגעת למשרדים רבים אחרים שרוכשים שירותים חברתיים, ובהם הביטחון, האוצר והכלכלה. הצוות בחר להתמקד בתחום המכרזים לרכישת שירותים חברתיים. עד כה תחום זה נמצא בחסות מינהל הרכש הממשלתי שבאגף החשב הכללי, האחראי בין השאר להכנת מכרזי מדף והנחיית משרדי הממשלה בנוגע למכרזים. הצוות ניגש לתחום בראייה חדשה, ולא שיתף את מינהל הרכש בעבודתו. איך להתייחס להמלצות הרבות של הצוות בעניין מכרזים הממשלתיים לרכישת שירותים חברתיים? אי־אפשר לקבל את כל ההמלצות כמקשה אחת, כי במידה רבה הן סותרות. כך למשל, הצוות ממליץ לפשט את היציאה למכרז ולקצר את לוחות הזמנים. זו פעולה ראויה – אבל הוא גם ממליץ לשכלל את מדדי האיכות, ולכנס את כל הנוגעים לדבר כדי לנסח ביחד את המכרז. אלה פעולות שיסרבלו את המכרז ויאריכו את לוחות הזמנים. עוד דוגמה: הצוות מסתייג ממכרזים שיש בהם מגיש אחד או בודדים, אבל הוא מעוניין גם שהספקים הפוטנציאליים ישפיעו על תוכן המכרז. זו מחשבה חיובית, אבל הניסיון מלמד כי התייעצויות אלה הן מתכון לצמצום מספר המגישים. לפיכך, יש לראות בהמלצות הצוות הממשלתי אוסף של רעיונות. היחידות הממשלתיות צריכות לעבור על רשימת ההמלצות, ולבחור את אלה המתאימות להן. תחום מרכזי נוסף בדו”ח הוא פיקוח על הליך הרכישות. הצוות מודאג מהרמה הנמוכה של הפיקוח, ומציע כללים לקביעת מספר המפקחים, בהתאם לאופי השירות החברתי. זו הצעה בעייתית, משתי סיבות. ראשית, המצב העגום של הפיקוח אינו נחלת שירותים נרכשים בלבד; גם שירותים הניתנים על ידי עובדי מדינה או גופים נתמכים זקוקים לפיקוח טוב יותר, ולא סביר לטפל בשירותים הנרכשים בלבד. הסיבה השנייה קשורה לגוף ממשלתי מרכזי, שלא השתתף בצוות. קל להבין מדוע החליטו לא להזמין את נציבות שירות המדינה להשתתף בפרויקט – גוף הרואה עצמו אחראי על המערך הארגוני של שירות המדינה, ובעצם הצוות עושה עבודה שהנציבות היתה אמורה לעשות. מסיבה זו קשה להאמין שהנציבות תסכים לשינויים שהציע הצוות.   המאמר פורסם לראשונה בדה מרקר

Author

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות