Search
Close this search box.

כפי שהשופט לנדוי חזה, אמון הציבור במערכת המשפט נמצא בדעיכה

פרופ’ יהונתן גבעתי ועו”ד אהרן גרבר עונים לטענות בדבר המחקר שהציגו באשר לירידת האמון במערכת המשפט בעקבות המפכה השפוטית.

באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת בחנו שני מהנדסים בניין שעמד לתפארת. המהנדס ברק טען שניתן להכפיל את מספר הקומות בבניין מבלי לחזק את היסודות, ובאופן פלאי הבניין לא רק שלא יקרוס, אלא אף יתחזק. מנגד המהנדס לנדוי טען בתוקף שתוכניותיו של המהנדס ברק אינן הגיוניות בעליל, וסותרות עקרונות בסיסיים של הנדסה. לטענתו מימוש התוכניות של המהנדס ברק יוביל בהכרח לקריסת הבניין.

במאמרנו, ‘כיצד השפיעה המהפכה החוקתית על אמון הציבור בבית המשפט’, אשר התפרסם לאחרונה ב”ישראל היום” ובכתב העת משפטים (כתב העת של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית), בחנו מי צדק: המהנדס ברק או המהנדס לנדוי? באמצעות נתונים שלא היו יודעים לחוקרי המשפט עד היום, מלפני המהפכה החוקתית, הראנו שבהתאם לתחזיותיו של המהנדס לנדוי, בעקבות המהפכה החוקתית אמון הציבור בבית המשפט קרס. עובדה זו חשובה כשלעצמה, משום שיש המתכחשים לה. כך למשל טענה הנשיאה נאור באפריל 2020: “נוצרה מעין אקסיומה שלפיה אמון הציבור במערכת בתי המשפט נמצא בירידה… אני מרשה לעצמי לפקפק בנכונות הטענה”.

“המחקר גם כלל נתונים השוואתיים על אמון במוסדות אחרים בישראל, ועל אמון בבתי משפט במדינות אחרות. באמצעות נתונים אלה הראנו כי רק הבניין שעבר שינוי דרמטי על ידי המהנדס ברק, ושהמהנדס לנדוי הזהיר לגביו, קרס. אף מבנה אחר בישראל (כלומר, האמון במוסדות אחרים בישראל) לא קרס באותה תקופה, ואף בניין אחר בעולם (כלומר, האמון בבתי משפט במדינות אחרות) לא קרס באותה תקופה. לעובדה זו יש חשיבות רבה כי אלה מהשופטים שהודו בקריסת האמון טוענים כי מדובר במגמה כללית של ירידת אמון במוסדות בישראל, או מגמה עולמית של ירידת אמון בבתי משפט. כך טען השופט דנציגר בפברואר 2022 כי “מחקרים שונים מצביעים על שחיקה של אמון הציבור בכל רשויות השלטון, לרבות הרשות השופטת”. ובאוקטובר 2021 אמר השופט מזוז “אני חושב שזו גם לא תופעה ישראלית, זו תופעה אוניברסלית”.

מלבד שני הסברים אלה לקריסת האמון, במסגרת המחקר השתמשנו בנתונים כדי לשלול את כל ההסברים האלטרנטיביים הנוספים שניתנו עד היום לקריסת האמון בבית המשפט. הראנו שקריסת האמון אינה נובעת משינויים דמוגרפיים שחלו בישראל, ואינה קשורה לשימוש ברשתות החברתיות, או לתחילת שידורי ערוץ 2. הראנו שקשה למצוא תימוכין לטענה שקריסת האמון נגרמה ממתקפה פופוליסטית על בית המשפט, או שקריסת האמון נבעה רק מעמדות פוליטיות (אנו ממליצים לראות את המאמר כולו).

לאחר שנדחו במאמר כל ההסברים שהוצעו עד היום, כולל הסברים שהוצעו בעבר על  ידי פרופ’ רוזנאי וד”ר שנער, מעלים פרופ’ רוזנאי וד”ר שנער בתגובתם טענות והסברים נוספים. לרוב טענותיהם יש התייחסות מפורשת במאמר. כך למשל הם טוענים כי המשיבים לסקרים לא נשאלו לגבי רמת אמונם בבית המשפט העליון, אלא לגבי אמונם בבתי המשפט ובמערכת המשפט. אך במאמר אנו נדרשים לשאלה זו, ומראים באמצעות סקרים נוספים שיש קשר אמפירי חזק בין האמון בבתי המשפט לאמון בבית המשפט העליון. טענה נוספת שהועלתה היא שהנתונים שלנו מראים כי בתקופה מסוימת (2008-2018) היתה דווקא עליה קלה באמון בבית המשפט. גם לשאלה זו נדרשנו במאמר, בו אנו מראים כי בתקופה זו יש מגמה כללית של עליה באמון, הן במוסדות בישראל והן בבתי משפט אחרים בעולם, ובנטרול מגמה זו האמון בבית המשפט בישראל לא השתנה, או אפילו ירד. לבסוף נטען כי אף שהאמון בבית המשפט ירד, ישראל עדיין אינה בתחתית מדרג האמון בבתי משפט. לטעמנו טענה זו מנחמת בדיוק כמו הטענה שירידה דרמטית בתוצר לנפש בישראל עדיין תשאיר את ישראל מעל התוצר החציוני לנפש בעולם.

כאשר בניין קורס בעקבות תוספת בנייה מתקיימת חקירה. במסגרת החקירה קשה להוכיח את הסיבה המדויקת לקריסה, אך ניתן לשלול הסברים אלטרנטיביים רבים. כמובן, תמיד ניתן להציע עוד ועוד הסברים, פחות ופחות סבירים. אבל כאשר היה מהנדס שהזהיר מלכתחילה כי תוספת הבנייה תגרום לקריסת הבניין, רצוי לשקול ברצינות את האפשרות שהמהנדס צדק. במקרה שלנו המהנדס לנדוי חזה בצורה מדויקת את קריסת האמון בעקבות המהפכה החוקתית, וניצול המשפט החוקתי בישראל לקידום ערכים מסוימים. אכן, לא ניתן יהיה אף פעם להוכיח בצורה מוחלטת שהאמון בבית המשפט קרס בגלל המהפכה החוקתית. מחקר אמפירי במדעי החברה מבוסס על שימוש בנתונים לצורך בדיקת השערות והפרכת הסברים שגויים. תמיד ניתן להציע עוד ועוד הסברים, פחות ופחות סבירים, או לטעון בדיעבד שבעצם רצינו שהבניין יקרוס. אבל כדאי לשקול גם את האפשרות הפשוטה שהמהנדס לנדוי צדק.

פורסם לראשונה ב״ישראל היום״.

Author

עו”ד אהרן גרבר
עו”ד אהרן גרבר

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות