בניתוח המשפטי שלפניכם נבחנת חוקיות המצור הצבאי על רצועת עזה לאור המשפט הבינלאומי. הנייר דן במחלוקות סביב חלוקת סיוע הומניטרי, מציין כי ההגבלה נובעת מהחשש שחמאס ישתלט עליו, וכי פינוי אזרחים מאזורי לחימה מועדף על פני אספקת סיוע לאזורים בשליטת האויב. הוא גם מציין כי המשפט הבינלאומי אוסר אספקת סיוע לארגוני טרור, ומציג דוגמאות היסטוריות למצור צבאי כטקטיקה לחימה מקובלת על ידי מדינות מערביות וקואליציות. המסקנה היא כי המצור על עזה חוקי כל עוד מטרתו העיקרית היא להכניע את חמאס ולא הרעבת האוכלוסייה האזרחית, תוך איזון בין חובות הומניטריות לצרכים ביטחוניים.
