Search
Close this search box.

פטורים ממע”מ – פופוליזם מזיק

בשבוע שעבר דווח כי רה”מ נתניהו חזר בו מכוונתו לתמוך בפטור ממע”מ על מוצרי מזון בסיסיים, מדיניות שהוצעה על ידי כמה מפלגות. אם הדבר נכון, יש לברך את רה”מ על כך שהקשיב לביקורת הנחרצת של כלכלנים בארץ ובעולם (כולל מזכ”ל ארגון ה־OECD) לגבי הצעד המוצע ואימץ אותה. מנהיג פוליטי צריך הרבה אומץ לב ציבורי כדי לחזור בו ממדיניות מוצהרת, בייחוד כשהיא נחשבת ל”חברתית” וזוכה לתמיכה פוליטית רחבה. הכלכלנים סבורים שמדיניות של פטורים ממע”מ שגויה ומזיקה. הם מציינים סיבות רבות מאוד לכך, אזכיר את העיקריות שבהן: ראשית, הטיעון הראשי של מצדדי פטור ממע”מ על מוצרי יסוד, שזו מדיניות יעילה לסיוע לשכבות החלשות, פשוט אינו נכון עובדתית. כאשר בוחנים סל של מוצרי יסוד (לחם, חלה, חלב, חמאה, לבן, יוגורט, גבינה צהובה, גבינה לבנה וביצים), ההערכה היא שהצריכה לנפש של מוצרים אלו מסתכמת בממוצע ב־82 שקלים לחודש, אך באופן לא שוויוני: נפש בחמישון ההכנסות העליון צורכת בממוצע 116 ש’, ואילו נפש בחמישון התחתון צורכת בממוצע 59 ש’. כלומר, העשירים ייהנו יותר מההטבה (18 שקלים לחודש לנפש בחמישון העליון, לעומת 9 שקלים בחודש לנפש בחמישון התחתון). מצד אחר, אילו הממשלה היתה מעניקה קצבה אחידה של 13 ש’ לחודש לכל תושב, העלות התקציבית היתה זהה (כ־1.2 מיליארד שקלים), אך האנשים בחמישון התחתון היו מקבלים הרבה יותר (בהשוואה לפטור ממע”מ) והאנשים בחמישון העליון היו מקבלים פחות. גם הוצאות התפעול והמאבק בהעלמות מס של קצבה־לכל־תושב נמוכות ופשוטות בהרבה. מגוון צעדי המדיניות הקיימים להקטנת פערים חברתיים – קצבאות הילדים, קצבאות הזיקנה, קצבאות הבטחת הכנסה, נקודות זיכוי ממס הכנסה ומענקי מס הכנסה שלילי (אשר מהווים, יחד, קירוב טוב לקצבה־לכל־תושב), יעילים בהרבה. שנית, אפילו החישוב שהוצג לעיל – שכל נפש בחמישון התחתון “חוסכת” 9 ש’ בחודש בעקבות מתן הפטור – לא מציאותי, כי הוא מניח שכל היקף הפטור אכן יגיע לצרכנים. בפועל, כאשר הממשלה מעניקה סובסידיה או הטבת מס למוצר, חלק מההטבה מגיע ליצרנים ולמתווכים, והם לא בהכרח משתייכים לחמישון התחתון. לכן ההשפעה של הטבה כזו על הפערים החברתיים נמוכה מהחישוב שהוצג. שלישית, בכלכלה אין ארוחות חינם. אם הממשלה מוציאה 1.2 מיליארד שקלים על הטבת פטור ממע”מ, היא צריכה לממן זאת בצורה כלשהי. אם חלק מהמימון יגיע מהקטנת השירותים החברתיים – חינוך, בריאות, רווחה – הפערים החברתיים אף יגדלו. ולבסוף, הניסיון בעולם מוכיח כי כל הטבת מע”מ גוררת בעקבותיה (בדרך כלל בעקבות פעולות שכנוע של לוביסטים ואינטרסנטים) הטבות מע”מ נוספות, שהן עוד יותר יקרות ועוד פחות יעילות מבחינת השפעתן על הפערים החברתיים. העלות הגבוהה של הטבות אלה והצורך לכסות את הבור התקציבי שנוצר כתוצאה מהן מובילים למסים גבוהים יותר ולצמצום בשירותים החברתיים שמספקת הממשלה לתושבים. לסיכום, פטורים ממע”מ הם יקרים, לא יעילים ומזיקים. הדרך הטובה ביותר לסייע לציבור הרחב ולשכבות החלשות היא לא להתפתות למדיניות הזו.   המאמר פורסם לראשונה בישראל היום

Author

ד”ר מיכאל שראל
ד”ר מיכאל שראל

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות