Search
Close this search box.

תקצוב הקולנוע הישראלי – ניתוח והצעת מדיניות

קולנוע
מדינת ישראל מממנת את ענף הקולנוע בסכום של כשמונים מיליון ש"ח בשנה; כ-45 מיליון מהם מיועדים לקולנוע עלילתי. המימון מועבר בלעדית באמצעות קרנות הקולנוע. מאז נכנס חוק הקולנוע לתוקף, בשנת 2000 ,פועלות רק שתי קרנות לתמיכה בסרטים עלילתיים באורך מלא. הקרנות פועלות כעמותות עצמאיות; אחת מהן – קרן הקולנוע הישראלי – פועלת ברציפות משנת 1979 . קבלת מימון מקרנות הקולנוע היא תנאי ליצירת סרט בישראל. בעשור האחרון הופקו בישראל כ-300 סרטים עלילתיים באורך מלא: רק שניים מהם לא קיבלו מימון ממשלתי כלשהו. המימון מועבר לקרנות לפי מבחני תמיכה שקבע משרד התרבות לפי המלצת מועצת הקולנוע. תנאי הסף לתמיכה בקרנות הקולנוע גבוהים במידה שאינה מאפשרת לקרנות חדשות להיכנס לתחום. מבחני התמיכה מכוונים את פעולת הקרנות רק במידה מוגבלת; בפועל שיקול הדעת בבחירת הסרטים שיופקו נתון להן בלעדית. הקרנות מעסיקות לקטורים הבוחרים את התסריטים שיזכו לתמיכה לפי שיקול דעתם. בניגוד לשש מדינות נוספות שנבדקו, בעלות מאפיינים דומים לישראל, רק בישראל הלקטורים אינם מועסקים על ידי משרד התרבות. התוצאה של המנגנון המתואר היא מתן שיקול דעת בלעדי לגורמים עצמאיים בהקצאה של כספי מדינה. למדינה יש אך השפעה קלושה על ההקצאה, ואין אפיק ריאלי אחר ליצירה קולנועית בישראל. מצב זה איננו הולם את מטרת המימון המדינתי לקולנוע בישראל לפי חוק הקולנוע, הקובע כי המטרה העיקרית של התמיכה הציבורית בקולנוע היא מתן ביטוי קולנועי לחברה הישראלית על ערכיה ועל גוניה התרבותיים.   לנייר העמדה המלא

I removed from here a Loop Grid called  Type Posts and Template called Elementor  Loop Writer – small template.

Advanced query options: dynamic related posts

תוכן נוסף

More

תפריט נגישות