השבוע משרד החקלאות פרסם סקירה על שוק החמאה בישראל. הדיווחים בתקשורת הציגו מסקנה שעלתה מהסקירה: פתיחת השוק ליבוא וביטול הפיקוח הובילו לעליית מחירי החמאה. אלא שבהצגה זו של הדברים, עם התמקדות במחיר מבלי להתייחס לכמויות נוצר עיוות של התמונה הכוללת. מסקנה זו מתעלמת מהמצב החמור שאליו נקלע המשק שלפני פתיחת השוק, ומהשאלה האם הציבור יכול היה בכלל למצוא חמאה על המדפים במחיר הנמוך שהוכתב מלמעלה. צד זה של הסיפור ניתן לראות אפילו בסקירה של משרד החקלאות עצמו.
בשנת 2019 חוותה ישראל מחסור ממשי בחמאה. די להיכנס לכתבות מאותה שנה ולקרוא את התיאורים על המדפים הריקים בחנויות, על אנשים שנאלצים להסתובב ולחפש חמאה במספר חנויות, ועל הזינוק של מאות אחוזים במכירות ממרחי חמאה מעובדים מהצומח. הסיבה למחסור הייתה המחיר המפוקח שהיה נמוך, והיצרנים המקומיים הגיבו באופן הצפוי וצמצמו את הייצור.
בסקירה משרד החקלאות מופיע התרשים שמוצג כאן בו ניתן לראות כי בשנת 2018, שנה לפני המחסור הגדול והצעדים שהחלו בעקבותיו, כמות המכירות של חמאה בחפיסה (חמאת גוש), הגיעה ל־5,167 טון, כשמרביתה מייצור מקומי, וקצת יותר מ־300 טון ביבוא שהיה אז תחת מגבלות (בשנים שקדמו לה המצב היה דומה כשסך המכירות היה קרוב ל־5,000 טון מתוכן פחות מ־1,000 מיבוא).
בשנת 2019 היצרנים המקומיים החליטו לצמצם את הייצור, כאמור בגלל המחיר המפוקח הנמוך, והמכירות של חמאה בייצור מקומי ירדו מ־4,810 טון בשנה שלפני כן, ל־3,188 טון. על מנת להתמודד עם המחסור שנוצר בעקבות כך הוחלט להגדיל את מכסות היבוא הפטורות ממכס, והמכירות של חמאה מיובאת גדלו ל־1,508 כך שסך המכירות באותה שנה הגיעו ל־4,697.
שנה לאחר מכן בוטל המכס על ייבוא חמאה באופן גורף וכמות המכר של חמאה זינק ב־35% ל־6,334 כשהיבוא אחראי לכ־2,800 מהכמות. בשנה שלאחריה, 2021, ניתן לראות כי הייבוא היה באותו גודל והייצור המקומי ירד בפעם האחרונה עד אז, ולאחר מכן התחיל לגדול. הסיבה לכך היא שבסוף אותה שנה בוטל לחלוטין המחיר המפוקח ולכן היצרנים המקומיים חזרו להגדיל את הכמות, ולאחר מכן ניכר גם כי הם הגדילו את נתח השוק שלהם בהדרגה שנה אחרי שנה.
כאן יש לציין שהחמאה המיובאת היא בעלת מגוון רחב ובחלקה היא מסוג איכותי יותר מאשר החמאה המקומית. בסקירה של רשות התחרות נכתב שהמעבר לפטור גורף ממכס הביא גם להגדלת מגוון מוצרי החמאה וכמות המק"טים של מוצרי החמאה גדל בעשרות אחוזים כבר בחודשים הראשונים של הפטור. יתרה מכך התרחבות המגוון נרשמה במספר רב של קמעונאים ולא הוגבלה לשחקנים בודדים.
מהסיבות האלה הטיעון שהמחירים של החמאה עלו ולכן הרפורמה נכשלה הוא חסר בסיס. ראשית מחיר המקסימום הוא על הנייר בלבד, ואי אפשר להשוות אליו את המחירים לאחר שהוא בוטל כי היה בלתי אפשרי למכור את החמאה בכמות המבוקשת במחיר זה בפועל, כפי שמעיד המחסור שהגיע בעקבותיו. שנית המגוון הרחב של מוצרי החמאה כולל בתוכו גם חמאה מסוג איכותי יותר ולכן גם הוא איננו בר השוואה.
