פישוט תפעולי, חיסכון משקי וחיזוק רווחת העובדים
מבנה הגבייה הקיים בישראל, המבוסס על ריבוי מנגנונים נפרדים לתשלומי חובה מבוססי הכנסה (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות והפרשות חובה לפנסיה), יוצר כפילויות, טעויות ועלויות אדמיניסטרטיביות גבוהות למדינה, למעסיקים ולמשק כולו, ופוגע במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים.
במקביל, מורכבות תפעולית זו מגדילה את הסיכון לשגיאות ולפערים בהפקדות, ומטילה על עובדים נטל מעקב ואי־ודאות בנוגע לרציפות זכויותיהם.
נייר מדיניות זה מציע מעבר לגבייה אחודה הנשענת על דיווח אחד וחישוב מרכזי, שמטרתה הפחתת חיכוך, שיפור פריון והקלה על המעסיקים, תוך שמירה על בחירת העובד במכשירים הפנסיוניים וחיזוק מנגנוני ההגנה על זכויותיו, ללא שינוי בשיעורי מס או בזכויות סוציאליות קיימות.
