1.האם יש למגילת העצמאות מעמד משפטי מחייב?

בעקבות הדיון בבג"ץ על תיקון חוק יסוד השפיטה בקשר לעילת הסבירות (בג"ץ 5658/23).

במשפט אחד:

מגילת העצמאות היא מסמך מכונן בתולדותיו של העם היהודי ומדינת ישראל, בעלת חשיבות היסטורית עצומה, המבטאת את חזון העם ואת ה"אני מאמין" שלו. אבל כבר ב־1948 בג"ץ הבהיר שאין לה תוקף של חוק, והיא איננה חוקה המגבילה את הפרלמנט. עד לאחרונה ממש, שלוש הרשויות הסכימו בסוגיה ברורה זו.

לקריאה של המאמר המלא לחץ כאן

2.מה ניתן ללמוד מקנדה על שימוש שיפוטי בעקרונות לא-כתובים?

החלטה מעניינת של בית המשפט העליון הקנדי מ-2021 רלוונטית מאוד לשיח בישראל: מהו היחס בין "לשון החוקה" לבין "רוח החוקה" והאם בית המשפט מוסמך לפסול חוקים לפי עקרונות חוקתיים לא-כתובים?

במשפט אחד:

בפסק דין בבית המשפט העליון בקנדה נקבע כי בית המשפט מזהה את "המבנה הבסיסי" של החוקה לפי לשונה הכתוב, ולא לפי עקרונות אמורפיים שאינם כתובים. הסתמכות על עקרונות לא כתובים לביקורת חקיקה חותרת תחת הרעיון של כינון חוקה.

לקריאה של המאמר המלא לחץ כאן

3.נקודת הראשית המשפטית וריבונות העם

קצת תיאוריה תורת־משפטית, בעקבות הדיון בבג"ץ 5658/23 (בעניין התיקון לחוק יסוד: השפיטה)

במשפט אחד:

כל מערכת משפט היא מערכת כללים היררכית, מהי נקודת ההתחלה? איך קובעים ומי קובע את הנורמות העליונות?

לקריאה של המאמר המלא לחץ כאן

עורכת גיליון מס' 3 –  עו"ד אריאלה סגל Facebook Envelope