Search
Close this search box.

הפרכת ההשוואה הנואלת של ‘בצלם’ בין ישראל למשטר האפרטהייד

לגרסה באנגלית/English

• האשמת האפרטהייד בדו”ח האחרון של בצלם אינה רק שקרית לחלוטין, היא אנטישמית. אפרטהייד אינו רק מונח למדיניות שמאן דהו לא אוהב – מדובר בפשע בינלאומי המוגדר כ”מעשים לא אנושיים שבוצעו במסגרת משטר ממוסד של דיכוי ושליטה שיטתיים על ידי קבוצת גזע אחת על כל קבוצה או קבוצות גזעיות אחרות, ומבוצעים במטרה לשמור על משטר זה. ” “מעשים” אלה כוללים דברים כמו רצח “נרחב” ושיעבוד. הרף המשפטי לסימון ממשלה כ”משטר אפרטהייד” גבוה למדי – עד כדי כך שאף מדינה מאז סיום האפרטהייד בדרום אפריקה מעולם לא קיבלה את התווית של משטר כזה. למרות דיכוי שיטתי מאסיבי של מיעוטים גזעיים ואתניים במדינות מסין לסרי לנקה ועד סודן, תווית האפרטהייד מעולם לא הוצמדה לאותן מדינות או לאף מדינה אחרת על ידי ארה”ב או מישהו אחר.

• השימוש בפשע הנורא של אפרטהייד כאמצעי לביקורת על המדיניות הישראלית מהווה רטוריקה אנטישמית קלאסית: היא מאשימה את היהודים, באופן ייחודי מכלל עמי העולם, באחד הפשעים הנוראים ביותר, תוך שהיא שופטת את המדינה היהודית על פי מדד שאינו מיושם על אף מדינה אחרת. המטרה הברורה היא דה-לגיטימציה מוחלטת של ישראל: הרי לא ניתן לתקן את האפרטהייד באמצעות רפורמה אלא נדרש ביטול המשטר עצמו ועיצוב מוחלט של הממשלה.

• מהות האפרטהייד הייתה ההפרדה הפיזית – נפרדות – של אנשים המבוססת על היררכיה גזעית בחוק. בחוק הישראלי אין הבחנות גזעיות או אתניות. על פי חוק שמירת שירותים נפרדים משנת 1953, ניתן היה לשמור על שטחים עירוניים לגזע מסוים, מה שהניח בסיס ליצירה, בין היתר, של חופים נפרדים, אוטובוסים, בתי חולים, בתי ספר ואוניברסיטאות. בתוך ישראל אין הפרדה מסוג זה. ביהודה ושומרון ישראלים ופלסטינים קונים באותן חנויות, עובדים יחד וכו’, בדרום אפריקה הופרדו חופים ציבוריים, בריכות שחייה, כמה גשרים להולכי רגל, חניונים, פארקים ושירותים ציבוריים. מסעדות ומלונות נדרשו למנוע כניסה משחורים. בישראל ובכל השטחים שבתחום שיפוטה הפלסטינים נכנסים ויוצאים מאותן חנויות ומסעדות כמו היהודים.

נכון שהיהודים מודרים בפועל מהשטח שבשליטת הפלסטינים, אך זה לא האפרטהייד שעליו בצלם מצביעים.

• על פי חוק האזרחות של מולדות הבנטו משנת 1970, הממשלה ביטלה את אזרחותם של דרום אפריקאים שחורים, מה ששלל מהם את מעט הזכויות הפוליטיות והאזרחיות שנותרו בדרום אפריקה. במקביל ליצירת המולדות, האוכלוסייה השחורה של דרום אפריקה הייתה נתונה לתוכנית מסיבית של הגירה כפויה. ישראל לא סילקה אזרחים ערבים לשטחי אש”ף ולא ביטלה אזרחות.

• ה”בנטוסטאנים “השחורים נוצרו על ידי ממשלת האפרטהייד עצמה תחת סדרת חוקים. מכיוון שבדרך כלל הם נחשבו כבובות של פרטוריה, עצמאותם-כביכול לא הוכרה על ידי מדינות אחרות. הממשלה הפלסטינית הוקמה על ידי הפלסטינים עצמם והיא מוכרת באופן בינלאומי כנציגת  הפלסטינים כמעט בכל מדינות העולם. הרשות הפלסטינית שולטת ב -90% מהאוכלוסייה הפלסטינית, כפי שנקבע בהסכמי אוסלו.

• מהשחורים בדרום אפריקה נשללו הזכויות הפוליטיות. לערביי ישראל יש זכות הצבעה מלאה לכנסת ואילו לפלסטינים בשטחים יש זכות הצבעה למועצה המחוקקת הפלסטינית. לאזרחי ישראל אין זכויות הצבעה בממשלה הפלסטינית מכיוון שהיא ממשלה אחרת ועצמאית – למרות שהיא מעבירה חוקים שמשפיעים מאוד על ישראלים, כמו תוכנית תגמולי “תשלום עבור רצח” למחבלים. באותה מידה, הפלסטינים אינם מצביעים בכנסת – לא משום שזה אפרטהייד, אלא מכיוון שמאז הסכמי אוסלו ב -1993 הייתה להם ממשלה משלהם.

• מדיניות מסוימת אכן דומה לכללי האפרטהייד – בפרט האיסור של הרשות הפלסטינית, מלווה בעונשים חמורים שמגיעים עד עונש מוות, למכור קרקע ליהודים. למרבה האירוניה, מדיניות זו המזכירה מאוד מדיניות אפרטהייד כלל לא מוזכרת.

• מרבית הטענות של בצלם מבוססות על כך שהפלסטינים קיבלו ממשלה משלהם מאז הסכמי אוסלו – למעשה הם אומרים שהסכמי אוסלו המקובלים בעולם הם אפרטהייד, טענה אבסורדית.

• בניגוד לדרום אפריקנים שאינם לבנים, הפלסטינים דחו פעמים רבות הצעות מצד ישראל למדינה עם הכרה בינלאומית. במהלך ההיסטוריה של משטר האפרטהייד, הלבנים מעולם לא הציעו ללא-לבנים מדינה עם הכרה  בינלאומית. כשסוף סוף עשו זאת, נלסון מנדלה קיבל את ההצעה מיד. אכן, היכולת הפלסטינית לדחות הצעות מדינה נדיבות מלמדת שלא ניתן להשוות את התנאים שבהם הם חיים לאפרטהייד.

• בצלם אומר כי מה שהעביר את ישראל מעבר לסף האפרטהייד הוא חוק יסוד מדינת הלאום ודיונים פוליטיים על החלת החוק הישראלי על הגדה המערבית (“סיפוח”). זו אולי ההצהרה המגוחכת ביותר שלהם. אמנם ניתן לבקר את חוכמתו של חוק יסוד הלאום, אך אין צל דמיון בינו לבין חוקי האפרטהייד, ולעומת זאת הוא דומה מאוד להוראות חוקתיות דמוקרטיות רבות באירופה. מדובר בחוק שרובו הצהרתי. באשר לדיבורים על “סיפוח”, אין לזה שום קשר לאפרטהייד, ויתרה מכך, זה לא יכול להיות הבסיס לטענות כלשהן על אפרטהייד מכיוון שזה לא התרחש וככל הנראה זה לא יקרה. אפרטהייד לא היה מרושע בגלל דברים שנדונו ולא קרו – אפרטהייד היה משהו שקרה.

Author

פרופ’ יוג’ין קונטורוביץ’
פרופ’ יוג’ין קונטורוביץ’

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות