Search
Close this search box.

הרפורמה בחקלאות הכרחית למשק הישראלי

בשבועות האחרונים נשמעים קולות מצד השדולות החקלאיות נגד השינויים המתכוננים בענף החקלאות. הלובי החקלאי רוצה שהסיפור יתמקד בלולן מגבול הצפון ובחקלאי מהערבה, שמספרים מול המצלמה שפקידים מרושעים ממשרד האוצר רוצים לגזול את פרנסתם. אולם בהרבה מקרים אחרים יש פער גדול בין הסיפור הרגשי שמהונדס בשיטתיות בתקשורת, לבין המציאות שאותה חווים אזרחי המדינה בכל ביקור במכולת השכונתית או בסופרמרקט. יתרה מכך, בין המפסידים כתוצאה מהמצב הקיים נמצאים לא רק הצרכנים, כלומר הציבור כולו, אלא גם חלק מהחקלאים שסובלים מהתנוונות הענף שבו הם עובדים ותלותו בפרוטקציה מצד המדינה.

נסביר. קרטל הוא התארגנות של יצרנים או ספקים המעוניינים לבטל את התחרות ביניהם, בין אם על ידי הגבלת הכמות המיוצרת לצורך העלאת מחירים, באמצעות תיאום מחירים או בכך שידחקו את המתחרים. לרוב, הקרטלים מהווים התארגנויות לא חוקיות וחברי קרטל נחשבים לעבריינים.

בין הקרטלים המפורסמים לשמצה בישראל היה קרטל חברות הביטוח שהחברות בו הורשעו בתיאום מחירם בשנות ה-90, וקרטל הלחם שבמסגרתו חברו המאפיות הגדולות, חילקו את השוק ביניהן ולא התחרו זו בזו ב”טריטוריה” של המאפיה האחרת.

קרטל חוקי

בניגוד לקרטלים לא חוקיים, קיימים גם קרטלים חוקיים. מבחינה כלכלית אין הבדל בין קרטל חוקי לקרטל לא חוקי, בשני המקרים מדובר בניסיון של קבוצה לווסת את השוק לצורך גריפת רווחים עודפים או מונופוליסטיים. הסיבה שקרטלים חוקיים קיימים היא פוליטית. אם קבוצה של יצרנים חזקה מספיק, היא תוכל לפעול בדרכים חוקיות.

בחוק התחרות הכלכליים, החוק המסדיר את המלחמה בקרטלים, ישנו סייג, קבוצה אחת בישראל ש”מותר לה” והיא הקבוצה של החקלאים. הסיבה לחוקיותו של הקרטל החקלאי לא נובעת מחשיבות מיוחדת, אלא מכוח פוליטי. הקרטל החקלאי לא מסתפק כמובן רק בתיאום מחירים, אלא מנסה למצליח להשיג מגוון רחב של פרוטקציות והטבות מהמדינה. למדיניות ממשלתית זו קוראים פרוטקציוניזם.

הפרוטקציה הראשונה היא הגבלת תחרות מבחוץ שנעשית בשני אופנים עיקריים: הראשון באמצעות מכסי מגן, אלו אינם מכסים שנועדו להכניס כסף לקופת המדינה, אלא להדיר מתחרים פוטנציאלים. כך המכס על תפוחי אדמה עומד על 69%, מכס על עגבניות הוא 270% ומכס על תפוחים הוא 560%. האופן השני הוא על ידי רגולציות יבוא מחמירות – השגת רישיון יבוא לוקח שנים רבות, ויבואנים פשוט מוותרים.

הפרוטקציה השניה היא הגבלת תחרות פנים באמצעות חלוקת מכסות. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה מכסות ביצים, ואחת האחרונות בעולם שיש בה מכסות חלב. כאן, המדינה מתאמת עבור היצרנים כמה מותר להם לייצר ובכך יוצרת מחסור מלאכותי שדוחף מחירים מעלה, על אף הפיקוח וכך יוצא שמחירי החלב והביצים בישראל הם מהגבוהים בעולם.

מעמד פוליטי

להסדרים הכובלים ושתי הפרוטקציות מתווספות פרוטקציות נוספות: מים מוזלים, היתר הבאת עובדים זרים, ארנונה מופחתת, ביטוחים ופיצויים שונים שבעלי עסקים אחרים אינם זוכים להם.

מעבר לכך יש גם הטבות שכלל אינן קשורות לעבודה החקלאית אלא למעמד הפוליטי של החקלאים, כמו חלוקת נחלות קרקעיות לבנים ממשיכים, הסדר חובות הקיבוצים וחלוקת זכויות בקרקע. מדיניות זו היא מדיניות אנטי שוויונית היוצרת בישראל מעמדות פיאודליים, מדיניות בה אדם זוכה בקרקע לר כי הוא קנה אותה אלא כי הוא זכה להיוולד לשושלת הנכונה.

את מחיר הקרטל החקלאי משלמים כלל אזרחי ישראל, אבל בעיקר השכבות החלשות. ביצים בישראל יקרות יותר ב70% מאשר במדינות מפותחות אחרות, והחלב יקר ב50%. ירקות ופירות שמגדלים בארץ כמו בננות, יקרים בעשרות אחוזים ממדינות צפוניות שנאלצות לייבא את כל תוצרתן.

יוקר המזון שנובע מהקרטל עולה לכל משפחה אלפי שקלים בשנה, אך הנטל לא מתחלק בצורה שווה, משפחות ברוכות ילדים סובלות יותר כי הן קונות יותר מזון, ומשפחות עניות סובלות יותר כי ההכנסה הפנויה שלהן נמוכה יותר וכל שקל יקר להן יותר.

המצב גם הולך ומחמיר, בעוד האוכלוסייה גדלה,  כמות התוצרת החקלאית נשארת זהה, המכסות אמנם מוגדלות מדי פעם, אך עדיין נוצרים מחסורים: בחלב, בביצים, בחמאה. פירות וירקות נמכרים בישראל “בעונה בלבד”, מושג שכבר לא קיים בעולם הגלובלי המתקדם. בחו”ל אפשר לקנות בננות, ענבים ואבטיחים כל השנה, ורק בארץ צריך לחכות לעונות ספציפיות בגלל המכסים והפרוטקציות.

הרפורמה הקרובה בחקלאות היא חיונית, ומהווה צעד חשוב לקראת הורדת יוקר המחיה ושיפור זמינות המזון עבור האוכלוסייה ובעיקר המשפחות העניות ביותר.

פורסם לראשונה בעיתון יום ליום.

Author

יונתן סורוצקין
יונתן סורוצקין

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות