Search
Close this search box.

ממה הם כל כך מפחדים?

שלושה סוגי תגובות עוררה רפורמת המשפט של לוין: דיון ענייני בעד ונגד, כולל הצעת חלופות ומתווי ביניים; שיח מוקצן וחסר אחריות, רווי בסיסמאות על קץ הדמוקרטיה; ומסע ציד אישי ונקמני, המבקש להשחיר את כל מי שאינו בצד הנכון. פורום קהלת חווה כעת מתקפת השחרה כזו, לאחר שדווח בתקשורת כי ההצעה של לוין מסתמכת גם על מחקרים ורעיונות שפרסם.

עד לאחרונה שמו של הפורום לא נודע ברבים. הכירוהו בעיקר במעגלים המקצועיים של תחומי העיסוק המגוונים שלו, כמו משפט וכלכלה. מעת לעת פורסמו כתבות בביטאונים שונים כדי להתריע מפני גוף מחקר גדול ומשפיע, הממומן מכספי תורמים בחו”ל, ומצליח – שומו שמיים – לקדם הצעות מדיניות בגופי השלטון. אבל בשבועות האחרונים עלו הטונים של הפרסומים השליליים. המלחמה במי שאינו מתנגד לרפורמה הפכה למלחמת קודש. כלי תקשורת פרסמו השבוע “תחקירים” על פורום קהלת, שאינם אלא תמהיל מייגע של אמיתות משעממות (ח”כים מתייעצים איתם!), חצאי אמיתות מביכות ובדיות מרושעות. אז מה קרה פתאום שערוצי התקשורת נטפלים למכון מחקר עם סדר יום?

ובכן, ברוכים הבאים לעולם העמותות והארגונים החוץ־ממשלתיים. בעבר הלא רחוק התרגלנו לכך שהארגונים הללו מקדמים רעיונות מצד אחד של המפה הפוליטית. בשנים האחרונות חל שינוי. היום יש בישראל פעילות תוססת של ארגוני חברה אזרחית מכיוונים מגוונים.

ארגונים המקדמים סדר יום פועלים בשני וקטורים הפוכים: הם מאתגרים את השלטון בחשיפת מידע לציבור ולתקשורת, בהצבעה על ליקויים, בזיהוי מחדלים ופעילות שלטונית לא חוקית, וגם בפנייה לגופי ביקורת ופיקוח. מנגד הם מסייעים לשלטון בפיתוח רעיונות, בייצור ידע וביציקת רעיונות לכדי מדיניות. סוד גלוי הוא: פקידים, חברי כנסת ואפילו שרים, אינם מומחים לכל דבר. כדי לגבש הצעות חוק או אפילו כדי לגבש עמדה הם חייבים להיוועץ. העשרת העולם הציבורי במחקרים וברעיונות פרי יוזמת החברה האזרחית המחוברת לשטח, מועילה אפוא לשירות הציבורי. כמובן, ההחלטה והאחריות עליה נתונות בידי בעלי הסמכות בלבד.

גם שוק הדעות משתכלל בזכות ארגוני החברה האזרחית. האקדמיה מתקשה לספק את הסחורה, והיחס לרפורמה המשפטית המוצעת מדגים זאת היטב: כאבירים במסדר מתייצבים מומחים למשפטים ונשבעים אמונים לסדר הקיים. התומכים ברפורמה יורדים למחתרת כאנוסים. הכסף המדינתי נשלט בידי מוקדי כוח מסוימים, ואינו מצליח לייצר גיוון רעיוני. גם כאן השוק החופשי עושה זאת טוב יותר.

דמוקרטיה בריאה היא זו שיש בה אזרחים שאינם חוששים לעבוד בארגונים בעלי סדר יום, ואינם שומרים את דעותיהם לקלפי בלבד. אבל הנה מתברר שגורמי תקשורת בישראל אוהבים שוק דעות חופשי רק בתנאי שיכלול דעות נכונות. ארגוני חברה אזרחית מותרים רק מצד אחד. לעומתם פורום קהלת זוכה לטיפול מיוחד גם כי הוא מעז לנקוט, בשלל תחומים, עמדות שאינן תמיד פופולריות. הוא משמיע עמדות כלכליות, מבוססות מחקר, החורגות מכללי התקינות הפוליטית. הוא העז לאתגר מוקדי כוח בלתי נבחרים בישראל, כמו ההסתדרות, חברת החשמל, ועדי העובדים של הנמלים והיועץ המשפטי לממשלה. הוא חשף לציבור כיצד ממנים שופטים במדינות דמוקרטיות בעולם (התשובה: על ידי נבחרי ציבור), ועד כמה מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה בישראל חריג בנוף העולמי.

והנה, פתאום גילו ב”תחקיר” ערוץ 12 שהכסף לפורום קהלת מגיע מחו”ל. ולא סתם מחו”ל, מבעלי הון, ולא סתם בעלי הון – מיהודים. שערורייה. כאילו לא שמעו אצלם על ארגונים גדולים שכבר עשרות שנים מקדמים סדר יום פוליטי בישראל מכספים של תורמים מחו”ל, שלא לדבר על כספי ממשלות זרות, שזהו כבר עולם אחר ובלתי קביל.

על אף החשיפה הסנסציונית, פורום קהלת ימשיך להציע רעיונות, יוזמות ורפורמות לפקידים בכירים, שרים וחברי כנסת, בלי הבדל מפלגה, גזע, דת או השקפה פוליטית. הכול מונח על המדף וכל החפץ יבוא וייטול. הפורום גם ימשיך לפעול בשדה הציבורי ובמוסדות הפוליטיים, בבתי המשפט ובתקשורת. הוא יוסיף להיות בית מחקרי ורעיוני מגוון. וכן, הוא ימשיך לפעול לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, לביסוס ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לביצור זכויות הפרט, לקידום משק תחרותי ולאימוץ מדיניות כלכלית נבונה.

פורסם לראשונה במקור ראשון

Author

עו”ד אריאל ארליך
עו”ד אריאל ארליך

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות