1.מי עליון על מי – בית המשפט או חוקי-היסוד?

על רקע הדיונים בבג”ץ על תיקון חוק-היסוד בעניין הנבצרות (בג”ץ 2412/23) ותיקון חוק-היסוד בעניין הסבירות (בג”ץ 5658/23). 

במשפט אחד:

או שיש בישראל חוקה או שאין: אם יש (כלומר לחוקי-יסוד יש מעמד של חוקה), היא עליונה על כל מוסדות השלטון, לרבות כמובן בית המשפט. אם אין – הרי שאין לבית המשפט העליון סמכות לבקר גם חקיקה רגילה.

לקריאה של המאמר המלא לחץ כאן

2.בעקבות בג”ץ החינוך המיוחד

במשפט אחד:

בית המשפט העליון ביטל את מדיניות משרד החינוך לפיה ימי הלימודים בחינוך המיוחד יקוצרו בשל מחסור בצוותים חינוכיים. גם אם להחלטה יש השלכות קשות, המשמעויות של התערבות בית המשפט העליון בסוגיה מורכבת של מדיניות ציבורית עלולות להיות גרועות בהרבה.

לקריאה של המאמר המלא לחץ כאן

3.האם התגבש בישראל מנהג חוקתי שמחייב בחירת נציג אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים?

הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מעוררת דיון ציבורי ומקצועי רחב. בינתיים, הכנסת בחרה את שני נציגיה לוועדה הקרובה: ח”כית מהאופוזיציה וח”כ מהקואליציה. אחת הטענות שהושמעו סביב הבחירה היא שקיים בישראל נוהג שמחייב לבחור נציג אופוזיציה לוועדה. האמנם?

במשפט אחד:

כבר לפני שלוש שנים קבע בית המשפט העליון שלא קיים בישראל מנהג חוקתי שמחייב לבחור נציג אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים, אך שראוי לקבוע הסדר כזה בחוק.

לקריאה של המאמר המלא לחץ כאן

עורך גיליון מס’ 2 –  עו”ד ישי ריבלין