Search
Close this search box.

הכנסה אוניברסלית עשויה למנוע עיוותים, לא לפתור את המשבר הכלכלי

הכנסה בסיסית

הכנסה בסיסית אוניברסלית היא רעיון לארגון מחדש של מערכת הרווחה ובו כל אחת ואחת מקבל מהממשלה מדי חודש תשלום לחשבון הבנק. קצבה אוטומטית ובלתי מותנית המוענקת לכל אזרח במדינה. בחלק מההצעות גובה התשלום החודשי תלוי בגיל, אך מלבד זאת הוא לא תלוי בשום מאפיין אחר של הפרט. מדובר ברעיון ותיק למדי, שהוצע בגרסאות שונות כבר לפני מאות שנים ונתמך בין השאר על ידי הפילוסוף ג’ון לוק, המתמטיקאי המרקיז דה-קונדורסה, וכן הוגים מאוחרים יותר כגון ג’ון סטיוארט מיל, ברטראנד ראסל ומילטון פרידמן.

מגפת הקורונה החזירה בשבועות האחרונים את רעיון ההכנסה הבסיסית האוניברסלית לאופנה, וד”ר אמיר ברנע פרסם מאמר בנושא במדור הדעות של “הארץ”. בדומה להוגים אחרים מהצד השמאלי של המפה האידאולוגית, ברנע רואה בהכנסה בסיסית “הזדמנות להשיג יעדים חברתיים” ולמעשה להגדיל את המיסוי על עשירים. אך אין שום קשר בין הכנסה בסיסית לבין מיסוי עשירים, ואין שום קשר בין מיסוי עשירים לבין הקורונה. אפשר להגדיל את המס על העשירים גם בלי הכנסה בסיסית ובלי מגפה עולמית, ואפשר גם להקטינו במסגרת מעבר להכנסה בסיסית ותוך כדי מגפה עולמית.

טיעונים רבים בעד הכנסה בסיסית אוניברסלית מלווים ברטוריקה שקרית על “חלוקת משאבי הטבע של המדינה לכלל התושבים”, ומבטיחים שלל נסים ונפלאות שלא יקרו. חשוב להבין שהכנסה בסיסית אוניברסלית אינה פתרון קסם. במציאות, אם ניקח את כל הונו של יצחק תשובה (לפני שהוא הצטמק עקב משבר הקורונה) ונחלק אותו בין כל אזרחי ישראל מעל גיל 14, נקבל בסך הכל כ-570 דולר לאדם באופן חד-פעמי, אך כמובן נפגע באופן אנוש בתמריצים להשקעה ויזמות. לממשלה אין עץ כסף נסתר שממנו אפשר לחלק לכל אחד מאיתנו אלפי שקלים מדי חודש. כדי לחלק לכל אזרחי ישראל סכום משמעותי באופן קבוע ולא חד-פעמי, אי אפשר רק “למסות את העשירים” או “להלאים את משאבי הטבע”. לכך יש צורך בהרבה יותר כסף, יש צורך בלמסות את כולם.


לפני כשנתיים פרסמתי מחקר מקיף יחד עם מיכאל שראל על יישום אפשרי של הכנסה בסיסית בישראל. במרכזו עמדה סימולציה בנוגע לסכומים שניתן לחלק ולאפשרויות המימון. התוצאות העלו שניתן להעניק לכל אדם בוגר בישראל סכום של כ-1,200-1,500 שקל בחודש באמצעות ביטול של שלל הטבות מס, קצבאות והעלאה משמעותית בנטל המס. בניתי את ההצעה כך שעבור מרבית העובדים הגידול במסים יהיה שווה בערך להכנסה הבסיסית שיקבלו, כך שמצבם של מרבית משקי הבית לא ישתנה בעקבות הרפורמה. הסכום הזה נשמע נמוך למדי, ובכל זאת הוא דורש את ביטול רוב הקצבאות הקיימות וכן גידול דרמטי במסים כדי לממנו. סכומים גבוהים יותר, כגון הצעתו של ד”ר ברנע להכנסה בסיסית של אלף דולר בחודש, דורשים שיעורי מס דרקוניים על מעמד הביניים וקיצוץ חד בהוצאות הממשלה על סעיפים מרכזיים כגון בריאות, חינוך וביטחון. אשמח לראות חישוב מצד ד”ר ברנע המדגים את האפשרות לממן מהלך שכזה.

רבים מתאכזבים ברגע שהם מבינים שהכנסה בסיסית אוניברסלית לא תהפוך אותם לעשירים יותר. אם כך, מדוע פילוסופים וכלכלנים רבים תומכים בכל זאת במעבר לשיטה הזו? הסיבה לכך היא שמערכות הרווחה הנוכחיות במדינות המערב בנויות באופן עקום. קצבאות לאמהות חד-הוריות, למשל, תלויות בכך שהן לא ינשאו מחדש, ובכך שהכנסתן תישאר נמוכה יחסית. על כן, אמהות חד-הוריות הנמצאות בזוגיות מעדיפות שלא להתחתן, ואין להן גם תמריצים להתקדם בעבודה ולצאת ממלכודת העוני. כך גם לגבי מנגנוני רווחה אחרים. הכנסה בסיסית אוניברסלית, לעומת זאת, לא מעוותת את התמריצים, לא פוגעת בחופש הבחירה של הפרט, ופשוטה מאוד לתפעול מכיוון שהיא איננה תלויה בכלום.

נסו לחשוב על מתכנתת אשר פוטרה כרגע ממשרה בשכר גבוה בחברת היי-טק, ומקבלת דמי אבטלה. נניח שמישהו מציע לה עבודה זמנית בשכר נמוך יחסית במהלך משבר הקורונה – העברת קורסים מרחוק לילדים. במצב הנוכחי אותה מתכנתת לא תוכל לקבל את ההצעה מכיוון שהיא תאבד את דמי האבטלה. אך אם במקום דמי אבטלה היא תקבל הכנסה בסיסית שאינה תלויה בדבר, היא תוכל לקבל את ההצעה. המשמעות היא גמישות הרבה יותר גבוהה עבור העובדים, שיעור אבטלה נמוך יותר, ופגיעה נמוכה יותר בפעילות הכלכלית ובתקבולי המסים של הממשלה.

יתרון נוסף של הכנסה בסיסית הוא החיסכון הביורוקרטי. אין צורך במבחני אמצעים מסובכים, אין טפסים או הגעה למשרדי הביטוח הלאומי, אין צורך להוכיח שפוטרתם ואין את הסטיגמות הנלוות לדמי אבטלה. כל הזכאים יקבלו את הקצבה, בניגוד לקצבאות לא-אוניברסליות כיום, אשר במקרה הטוב מחולקות רק לכ-70% מהזכאים בגלל קשיים ביורוקרטיים.

מסיבות אלו, הכנסה בסיסית אוניברסלית הוצעה גם כפתרון להתמודדות עם אבטלה טכנולוגית רחבת היקף, דבר שעלול להתרחש כתוצאה מההתקדמות בבינה מלאכותית וברובוטיקה. אין שום עדויות להתפתחות אבטלה טכנולוגית כרגע, אבל משבר הקורונה הוביל לתרחיש של אבטלה המונית מסיבה אחרת לגמרי. בתרחיש הקיצוני, אם כרבע מהאוכלוסיה יישארו מובטלים ותלויים בקצבאות חודשים רבים אחרי סיום הסגר, יהיה כבר הרבה יותר יעיל להעניק לכולם הכנסה בסיסית ופשוט להעלות את המסים בהתאם לאלה שעובדים, כך שהם יפוצו על עליית המס באמצעות ההכנסה הבסיסית. התוצאה תהיה חיסכון כספי משמעותי והפחתת העומס על מערכות הרווחה. עם זאת, עבור רבים מהמובטלים, ההכנסה הבסיסית תהיה נמוכה מדמי האבטלה שקיבלו לפני כן, מכיוון שהקצבה זהה לכולם ולא תלויה בשכר הקודם. לא בטוח שהם יהיו מרוצים מכך.

בתרחיש הסביר יותר, של הסרת הסגר בעוד שבועות ספורים והתאוששות הדרגתית של הכלכלה, הכנסה בסיסית קבועה היא לא רעיון טוב. הסכומים המעורבים עצומים, אי אפשר לממן אותם דרך קבע רק מהגדלת הגירעון, והם ידרשו כאמור העלאת מסים דרמטית שעשויה לפגוע בתמריצים לעבודה וצריכה – בדיוק ההפך ממה שרצוי לעשות בעת משבר כלכלי. מלבד זאת, ביטול הקצבאות הקיימות ודמי האבטלה עשוי לפגוע במשפחות רבות בתקופה שהיא קשה ולחוצה ממילא.

הכנסה בסיסית היא רעיון טוב עבור מדינות שהן עשירות מספיק כדי להעניק קצבה משמעותית, או שהאבטלה אצלן נמוכה כך שרק מעטים באמת צריכים לחיות מהקצבה בלבד. כרגע, לנוכח מגפת הקורונה, איננו זקוקים להכנסה בסיסית אלא לרפורמות המאיצות את הפעילות הכלכלית, מקלות על יוקר המחיה וחוסכות כסף עבור הממשלה, כגון ייעול המגזר הציבורי, מאבק בביורוקרטיה ופתיחת שווקים למסחר חופשי.

המאמר פורסם לראשונה בבלוג “דעת מיעוט” באתר הארץ

Author

פורום קהלת
פורום קהלת

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות