תקציר מנהלים

1. סמכות ההעמדה לדין הינה אחת הסמכויות הפוגעניות ביותר שהקנה החוק לרשות שלטונית. לאישום הפלילי עשויות להיות השלכות קשות על מעמדו האישי, הציבורי והתעסוקתי של אדם. בעברות חמורות, ובמקרים שבהם מעורבים אנשי ציבור ומפורסמים, הנאשם עלול לאבד את משרתו או את תפקידיו הציבוריים.
   
2. התביעה הפלילית בישראל היא הגוף היחיד המוסמך להחליט אם להעמיד אדם לדין. אין גוף או מנגנון אחר המוסמך לבקר את עבודתה לפני הגשת כתב אישום לבית-משפט, ה שמקנה לתביעה עוצמה רבה.
   
3. שיטת המשפט האדוורסרית בישראל מניחה כי לאחר שאדם הועמד לדין, תתברר האמת בבית-משפט, אשר יבחן את הראיות של התביעה ויאפשר לנאשם להגן על עצמו. אולם דיון בכתב אישום בבית-משפט משמעותו שהנאשם כבר ספג את הנזק הרב נובע מעצם העמדתו לדין.
   
4. הכלים המשפטיים העיקריים העומדים לרשות נאשם המבקש להביא לביטול כתב אישום הם בקשה ל"הגנה מן הצדק" או עתירה מנהלית נגד הפרקליטות. ואולם, שני כלים אלה עומדים לרשותו רק לאחר שהוגש כתב אישום בפועל – על כל המשתמע מכך. זאת ועוד, בתי המשפט מקבלים טענת "הגנה מן הצדק" לעיתים נדירות בלבד, ולא ידוע על מקרה שבו החלטה להעמיד לדין נפסלה במסגרת עתירה מנהלית.
   
5. במערכת התביעה הפלילית בישראל קיימת – הלכה למעשה ובניגוד לתיאוריה – "פרזומפציה של העמדה לדין". שיעור ההרשעות בבתי המשפט גבוה מאוד ועומד על כ־99%.
   
6. החוק והפסיקה בישראל מקנים לנאשמים בעבירות מסוג "פשע" זכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. מוסד השימוע מוסיף שכבת הגנה לנאשם, אך אינו מספק. אין הליך שימוע ממוסד ואחיד, וכל רשות תביעה קובעת בהנחיות פנימיות את אופן קיומו. האפשרות לעיין בחומרי החקירה בתיק – ובוודאי בטיוטת כתב אישום מגובשת – לפני קיום השימוע, נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של רשות התביעה.
   
7. רובם המכריע של כתבי האישום – כ־95% בבתי משפט השלום וכ־85% בבתי המשפט המחוזיים – אינם מגיעים כלל לדיון הוכחות בבית המשפט, אלא מסתיימים בהסדר טיעון. במצבים אלה פועלת התביעה הפלילית לא רק כתובעת, אלא הלכה למעשה גם כגורם הקובע אשמה ועונש. הפיקוח השיפוטי על עבודתה בהקשר זה הוא נומינלי בלבד.
   
8. במערכות משפט אחרות קיימים מנגנונים מוסדיים לבחינת כתב אישום טרם הגשתו. בשיטות המשפט הפלילי האינקוויזיטוריות ("הקונטיננטליות") הנהוגות באירופה קיים שלב ביניים שבו ההחלטה להעמיד לדין נבחנת על־ידי שופט חוקר. במשפט הפדרלי בארצות הברית, כתב אישום מחייב אישור של "חבר מושבעים גדול" (grand jury) לפני הגשתו לבית המשפט. בישראל, עד שנות השישים, נקבע בחוק כי כל כתב אישום ייבדק ויאושר על־ידי שופט בודק בטרם הגשתו – אולם חובה זו בוטלה.
   
9. יש לעגן בחוק הישראלי מערך הגנות לנחקרים החשודים בעבירות מסוג פשע או עוון, שיאפשר בחינה ממשית של האישום, של הראיות ושל תגובת הנאשם – עוד בטרם קיום משפט. הגנות אלה יכללו:

א. מסירת הודעה לנאשם על הכוונה להעמידו לדין;

ב. עריכת שימוע לנחקר, לפי בחירתו, לאחר קבלת ההחלטה העקרונית להעמידו לדין וגיבוש טיוטת כתב האישום;

ג. ככל שהוחלט להגיש כתב אישום, יועבר כתב האישום לבחינה במסגרת חקירה מוקדמת בפני שופט חוקר. לצד תיק הראיות תוצג לשופט גם תגובת הנאשם, לאחר שעיין בכתב האישום.