Search
Close this search box.

בעולם המתקדם פוליטיקאים דווקא בוחרים שופטים

המתנגדים בישראל טוענים שלא יעלה על הדעת לערב פוליטיזציה במינויים לבית המשפט העליון. וזה מעניין, כי בעולם דווקא חושבים אחרת

אם מדובר בהחלת ריבונות בבקעת הירדן, בשאלת חסינות ראש הממשלה או פסילת מועמדים מהתמודדות בבחירות, העובדה שכמעט כל נושא שנוי במחלוקת פוליטית וערכית צפוי להגיע בסוף לבג”ץ מעלה את שאלת הצורך בשינויים במערכת המשפט. הפנייה לבג”ץ בעתירה להוסיף מגבלה שיפוטית על מינוי ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום מחדדת את השאלה אם נוכחותו האינטנסיבית של בית המשפט בסדר היום הפוליטי היא מופת לדמוקרטיה מפותחת או שמא השתלטות בלתי דמוקרטית של הרשות השופטת על הרשויות המחוקקת והמבצעת?

בין הדרישות להשבת האיזון בין הרשויות, לא נפקד מהשיח גם מקומה של הדרישה לשינוי שיטת הבחירה של השופטים. אך דומה כי זו מוצגת בהיסוס מה לנוכח שאלת המתנגדים: וכי תעלה על הדעת פוליטיזציה של בחירת השופטים?

מחקר חדש שהוצאנו במסגרת פורום קהלת מראה שהדבר בהחלט עולה גם עולה. במחקר בחנו את שיטות בחירת השופטים לערכאה החוקתית העליונה (בית משפט עליון או בית משפט לחוקה, לפי העניין) ב-36 מדינות ב-OECD, ב-30 המדינות המובילות ב”מדד הדמוקרטיה” של קבוצת “האקונומיסט” וב-50 מדינות ארה”ב.

הממצאים חד-משמעיים. מבין 36 חברות ה-OECD, ב-31 מדינות מכריעים נבחרי הציבור לבדם את זהות שופטי הערכאה העליונה, או לפחות את רובם הגדול. בארה”ב בוחר הנשיא את שופטי העליון בשיתוף הסנאט, שמקיים למועמדים שימוע פומבי. שופטי בית המשפט לחוקה בגרמניה מתמנים בידי שני בתי הנבחרים של המדינה בחלוקה שווה. בצרפת נבחרים שופטי המועצה החוקתית בידי הנשיא ושני בתי הנבחרים בחלוקה שווה, ולצידם מכהנים גם נשיאי המדינה בעבר.

ביפן בוחרת הממשלה את שופטי העליון, ואלו אף עומדים בהמשך למשאל עם. בקנדה קיימת ועדה מקצועית לבחירת שופטים המייעצת לראש הממשלה, אך הוא רשאי לחרוג או להתעלם מהמלצתה אם הוא מעוניין בכך. מדינות רבות נוספות מפקידות את ההכרעה בנושא באופן בלעדי בידי נבחרי ציבור: אוסטריה, בלגיה, צ’כיה, אוסטרליה, נורווגיה, אירלנד ועוד.

רק חמש מחברות ה-OECD, ובהן ישראל, מעניקות לגורמים משפטיים מקצועיים זכות וטו על זהות כל או רוב שופטי ערכאתן החוקתית העליונה. שתיים משותפותינו הן טורקיה ויוון. האחרות הן בריטניה ולוקסמבורג, אך בהן אותה ערכאה כלל אינה מוסמכת לבטל את חוקי הפרלמנט, ובכך נשמרת עליונותם של הציבור ונבחריו (גם אם בדרך אחרת).

ומה באשר למדינות ארה”ב? בכל אחת מהן מופקדת בחירת השופטים באופן כזה או אחר בידי הציבור או נבחריו. למעשה, ב-22 מן המדינות נבחרים שופטי הערכאה החוקתית העליונה במישרין בקלפי, וב-16 נוספות כהונתם מאושררת לאחר המינוי במסגרת מערכת בחירות.

בבסיס הפקדת בחירת שופטי הערכאה החוקתית העליונה בידי נבחרי ציבור עומדת התפיסה שלפיה ערכאות אלו מקבלות הכרעה ערכית בשאלות עקרוניות של מדיניות, יותר מכל בית משפט אחר. אלו התומכים בשינוי המודל הישראלי סבורים שהכרעות ערכיות שכאלו צריכות לשקף את ערכי האזרחים ולא לכפות את ערכיה של אליטה מצומצמת על הציבור כולו. לשיטתם, אין כל יתרון להכרעתה המוסרית של אליטה שכזו על הכרעתו המוסרית של הציבור.

מנגד, טוענים תומכי השיטה הקיימת כי בחירת שופטים בידי פוליטיקאים עלולה להוביל לבתי משפט בלתי מקצועיים ובלתי עצמאיים. לנוכח ממצאי המחקר המשווה מתבקש לשאול – האם רק בישראל, בטורקיה וביוון קיימת ערכאה חוקתית מקצועית ובלתי תלויה? האומנם בתי המשפט של ארה”ב, גרמניה, קנדה, צרפת ומדינות רבות נוספות כושלים כולם מבחינה מקצועית ופוסקים בהתאם לגחמות פוליטיות? מדוע לא יכולה ישראל ללמוד דבר ממי מהן?

המאמר פורסם לראשונה ב-Ynet

Author

ד”ר אביעד בקשי
ד”ר אביעד בקשי

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות