Search
Close this search box.

השלכות השינויים הדמוגרפיים על רמת החיים בישראל: סימולציה של רמות התעסוקה והשכר

השלכות התחזית הדמוגרפית- המאמר המלא להורדה בגרסת PDF בשנת 2015 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-8.6 מיליון אנשים, כאשר אחד מכל חמישה ישראלים הוא ערבי (21%) ואחד מכל עשרה הוא חרדי (11%). לפי התחזית הדמוגרפית העדכנית של הלמ”ס, אוכלוסיית ישראל צפויה לעמוד בשנת 2064 על כ-20 מיליון. בשל פריון הילודה הגבוה המאפיין את החרדים, חלקם באוכלוסייה עתיד לגדול בקצב מהיר מאוד בעשורים הקרובים, כך שבשנת 2064 אחד מכל שלושה ישראלים יהיה חרדי (32%). לעומת זאת, חלקם של היהודים הלא-חרדים צפוי לקטון בחדות, מ-68% בשנת 2015 ל-48% בלבד בשנת 2064 (תרשים 1).[1] תרשים 1: הרכב האוכלוסייה לפי התחזית הדמוגרפית (חלופה בינונית, כל הגילאים) תרשים 1 תחזית דמוגרפית     הצטמצמות חלקם של היהודים הלא-חרדים באוכלוסייה צפויה להיות כרוכה באובדן משמעותי במונחי צמיחה לנפש. שכן קבוצה זו מאופיינת ברמות תעסוקה גבוהות יותר וברמות פרודקטיביות (פריון עבודה) גבוהות יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה, בעיקר בהשוואה לגברים החרדים ולנשים הערביות. לפי נתוני סקר ההוצאות של הלמ”ס, בשנת 2015 עמד שיעור התעסוקה של גברים חרדים (בגילאי 15+) על 45% בלבד, לעומת 72% בקרב הגברים היהודים הלא-חרדים, ושיעור התעסוקה של נשים ערביות עמד על 27%, לעומת 64% בקרב נשים יהודיות לא‑חרדיות (תרשים 2).[2]   תרשים 2: שיעורי תעסוקה, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, גילאי 15+, 2015 קיימים גם פערים ניכרים ברמות השכר בין יהודים לא-חרדים ובין שאר הקבוצות. השכר הממוצע ברוטו של גבר חרדי עומד על כ‑6,700 ₪, כ-37% מתחת לזו של גבר יהודי לא-חרדי (תרשים 3). שכרו הממוצע של גבר ערבי נמוך עוד יותר ועומד על כ‑5,800 ₪, כלומר נמוך בכ-46% משכרו הממוצע של גבר יהודי לא-חרדי. בקרב הנשים ישנם פערי שכר דומים, כאשר רמות השכר נמוכות יותר. שכרה הממוצע של אישה חרדית (4,600 ₪) נמוך ב‑38% משכרה הממוצע של אישה יהודייה לא-חרדית; והשכר של הנשים ערביות (4,300 ₪) נמוך ב-43%.   תרשים 3: הכנסה ממוצעת ברוטו לעובד, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, גילאי 15+, 2015 (שקלים) תחזית דמוגרפית מאחר וחלקם של היהודים הלא-חרדים באוכלוסייה צפוי להתכווץ באופן משמעותי, ההיקף של אובדן הצמיחה לנפש תלוי בין היתר בקצב ההתכנסות של רמות התעסוקה והשכר של החרדים והערבים לאלה של שאר האוכלוסייה. כדי לשפוך אור על ההשלכות של השינויים בהרכב האוכלוסייה לפי תחזית הלמ”ס, בחנו את השינוי הצפוי בהכנסות למועסק ולנפש בין השנים 2015 ל-2064 בתרחישים הבאים:
  • תרחיש 1 – ללא התכנסות בשיעורי התעסוקה וברמת ההכנסות: מהו שיעור השינוי הצפוי בהכנסה ברוטו בין 2015 ל-2064 באם הרכב האוכלוסייה ישתנה בהתאם לתחזית הלמ”ס, ושיעורי התעסוקה של הקבוצות השונות יישארו קבועים (לפי רמתם בשנת 2015)?
  • תרחיש 2 – התכנסות בשיעורי התעסוקה בלבד: מהו שיעור השינוי הצפוי בהכנסה ברוטו בין 2015 ל-2065 במידה שהרכב האוכלוסייה ישתנה בהתאם לתחזית הלמ”ס, ושיעורי התעסוקה של הערבים והחרדים יהיו זהים לאלה של היהודים הלא-חרדים?
בכדי לבחון את האובדן הכרוך בשינויי הרכב האוכלוסייה, השווינו את רמת ההכנסות המתקבלת בכל אחד מהתרחישים למצב שבו הרכב האוכלוסייה נותר ללא שינוי (כלומר, הרכב האוכלוסייה בשנת 2064 יהיה זהה לזה של שנת 2015). הסימולציה מבוססת על נתוני סקר ההוצאות של הלמ”ס לשנת 2015, הכולל מידע רחב על מאפייני הפרט והכנסותיו, לרבות משתני דת, לאום, מין, גיל, מצב תעסוקתי והכנסות מעבודה. את שיעורי הגידול של כל אחת מקבוצות האוכלוסייה חישבנו על בסיס התחזית הדמוגרפית של הלמ”ס (החלופה הבינונית). בתרחיש 1 ההכנסה ברוטו למועסק תהיה קטנה ב-6% וההכנסה הממוצעת לנפש ב‑15%, בהשוואה למצב שבו הרכב האוכלוסייה ושיעורי התעסוקה של קבוצות האוכלוסייה לא ישתנו. כלומר, השינוי הצפוי בהרכב האוכלוסייה כרוך באובדן תוצר לעובד של כ-0.1% בשנה, ובאובדן תוצר לנפש של כ-0.3% בשנה. בתרחיש 2 תביא ההתכנסות בשיעורי התעסוקה לגידול במספר המועסקים (ללא התכנסות ברמות ההכנסה).  בהשוואה לתרחיש הייחוס, ההכנסה הממוצעת למועסק תהיה קטנה יותר ב-10% וההכנסה הממוצעת לנפש תהיה קטנה יותר ב-7%. תוצאות אלה מעידות כי אין די בהתכנסות בשיעורי התעסוקה בלבד של חרדים וערבים בכדי למנוע הידרדרות ברמת החיים הממוצעת בישראל, מאחר והשיפור עלול להידחק תחת המגמות הדמוגרפיות והשינויים העתידיים בהרכב האוכלוסייה. השינוי בהכנסה, בהשוואה לתרחיש הייחוס, נותר שלילי גם כאשר מניחים התכנסות מלאה בשיעורי התעסוקה לצד התכנסות חלקית ברמת ההכנסות (תרשים 4). לפי תוצאות הסימולציה, במידה ותחול התכנסות משמעותית ברמת ההכנסות (לפחות 40%) השינוי בהכנסה לנפש יהיה חיובי. במידה ותחול התכנסות מלאה, הן בשיעורי התעסוקה והן ברמות ההכנסה, ההכנסה הממוצעת למועסק תהיה גדולה ב-8% וההכנסה הממוצעת לנפש ב-11% – בהשוואה לתרחיש הייחוס, שבו הרכב האוכלוסייה לא ישתנה, ולא תחול כל התכנסות בשיעורי התעסוקה וברמות ההכנסה של החרדים והערבים.   תרשים 4: השינוי בהכנסה ביחס לתרחיש הייחוס לפי שיעור ההתכנסות בהכנסה לעובד (כאשר מניחים התכנסות מלאה בשיעורי התעסוקה) תחזית דמוגרפית התרחיש האופטימי, לפיו החרדים והערבים יצמצמו את הפער בינם לבין שאר האוכלוסייה בעשורים הקרובים הוא בעל סבירות נמוכה לאור ההישגים הנמוכים של קבוצות אלה באקדמיה ובשוק העבודה בשנים האחרונות. ממצאי סקר המיומנות של ה-OECD מצביעים על פיגור ברמת היכולות של החרדים והערבים, הן בהשוואה לשאר האוכלוסייה בישראל, והן בהשוואה לבוגרים ממדינות מפותחות אחרות (תרשים 5).   תרשים 5: ציון ממוצע באוריינות מתמטית (PIAAC), גילאי 54-25 תחזית דמוגרפית פערי המיומנות בולטים גם בקרב התלמידים. לפי תוצאות מבדקי PISA לשנת 2015, תלמידים מהמגזר הערבי נמצאים הרחק מאחור ברמת האוריינות המתמטית בהשוואה לתלמידים במדינות מפותחות (תרשים 6). יש לציין כי תלמידי מוסדות החינוך החרדי אינם משתתפים במבדקי PISA; אולם מרבית מוסדות אלה, בעיקר מוסדות לבנים, פטורים מלימודי מקצועות היסוד ואינם מקנים לתלמידיהם רמה מספקת של ידע במתמטיקה, אנגלית ומדעים.   תרשים 6: ציון ממוצע באוריינות מתמטית (PISA), תלמידים בגיל 15, 2015 תחזית דמוגרפית אוריינות פערי התעסוקה והשכר בין המגזרים נובעים מסיבות שונות, חלקן בשל המדיניות הממשלתית בתחומי החינוך, התעסוקה והתשתיות. כך, למשל, מרבית מוסדות החינוך החרדי לבנים פטורים מלימוד מקצועות היסוד על אף תקצובם. באי-סגירת הפערים בין הקבוצות גלום הפסד משמעותי: ניתוח על בסיס נתוני סקר ההוצאות לשנת 2015 מעלה כי אילו בשנה זו שיעורי התעסוקה וההכנסה הממוצעת של עובדים מהמגזר הערבי והחרדי היו זהים לאלה של היהודים הלא-חרדים, אזי ההכנסה הממוצעת למועסק הייתה גדולה יותר ב-8% וההכנסה לנפש גבוהה ב‑17%.     [1]  הגדרת האוכלוסייה החרדית של הלמ”ס מבוססת בין היתר על דיווחים עצמיים בסקרי הלמ”ס. כמו-כן, במסמך זה נכללים בקבוצה “יהודים לא-חרדים” גם “אחרים”, שאינם יהודים ואינם ערבים.   [2] שיעורי התעסוקה שחושבו על בסיס נתוני סקר ההוצאות של הלמ”ס לשנת 2015 דומים לאלה שחושבו על בסיס נתוני סקר כח-אדם של אותה שנה.

Author

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות