Search
Close this search box.

חוק פדרלי חדש נלחם בחרם האירופאי

סודה סטרים. אחת ממטרות החרם
חוק יגביר באופן משמעותי את הסיכונים שהאיחוד האירופי ייקח על עצמו, יחד עם חברות בינלאומיות אחרות, במידה ויחליטו לפעול באופן מפלה ולהפעיל סנקציות והגבלות כנגד ישראל. ההוראה המרכזית מחייבת לקיים משא ומתן מסחרי ללא חסמים, סנקציות, מכסות או פעילות מסוג זה אשר נובעת ממניעים פוליטיים כלפי ישראל. החוק הגיע בתזמון טוב, מכיוון שהוא ישקלן במשא ומתן עם האיחוד האירופי אשר מנסה זמן מה להטיל מגבלות כלכליות על ישראל. החוק חל על “ישראל” וכן על “שטחים בשליטה ישראלית”. זאת בהמשך למדיניות ארצות הברית, כפי שמצויין בחוקים הכוללים את התיקון משנת 1979 לחוק מנהל היצוא. יתרה מכך, בהתחשב בסירוב המתמשך של הבית הלבן להכיר בריבונות הישראלית מעבר לקו הירוק, נוסח זה הכרחי על מנת להבטיח שהחוק יוחל גם במערב ירושלים. לא ניתן יהיה לאכוף את האיסורים במשא ומתן במידה ותהיה סרבנות מצד הנשיא כיוון שבסופו של דבר הוא זה שקובע את התוצאות של הסכמי הסחר. עם זאת, בזמן שאין מניעה לשנות את הפרמטרים הסופיים של עסקאות סחר, נדרשת התערבות של נציג החסר של ארצות הברית על מנת לפעול בנושאים אלו. יש הוראות מעניינות נוספות בחוק, למשל, הוראה הקובעת כי ארצות הברית תתמוך במדינות אשר מאמצות תנאים אלו המונעים חרמות. שתי מדינות בארצות הברית כבר אימצו זאת ללא עידוד פדרלי, וסביר ביותר שמדינות נוספות ילכו בעקבותן. הוראה נוספת נוגעת לפסקי דין זרים – אף בית משפט בארצות הברית לא יוכל להכיר או לאכוף החלטה משפטית אשר התקבלה על ידי בית משפט זר נגד אזרח ארצות הברית אשר מבצע עסקים מול ישראל או בטריטוריה אשר נשלטת על ידי ישראל, וכן החלטה כי המיקום בישראל או שטחים אשר תחת שליטה ישראלית פוגעת תהיה מספיקה על מנת להיחשב כהפרה של החוק. כלומר, המשמעות היא שבתי המשפט בארצות הברית לא יכולים לאכוף החלטות שעסקים עם יהודה ושומרון או רמת הגולן מפרים את הדין הבינלאומי, או דינים אירופאים מיוחדים. נכון להיום, אין פסיקות מסוג זה. אכן, ישנם אתגרים משפטיים עם עסקאות סחר מעבר לקו הירוק אך הניסיונות לפגוע בסחר נדחו. החשיבות העיקרית היא חיזוק בפועל של המדיניות האמריקאית בנושא המשפטי הבינלאומי הנדון. אחד העקרונות מאחורי ניסיונות ההגבלה האירופאים היא להגביל ולו באופן חלקי את העסקים אשר מעבר לקו הירוק מתוך תפיסה חדשה של משפט בינלאומי (אשר מיושמת רק על מדינת ישראל) לפיה הנוכחות הישראלית (ללא קשר לבנייה ומגורים) היא פשע בפני עצמו תחת הדין הבינלאומי. החוק החדש דוחה את הטענה הזו, עד לרמה של אי-הכרה בפסיקה שקיבלה את הטענה. זאת תכלול, למשל, רכישה של רכוש מיהודה ושומרון על ידי אמריקאים. לבסוף, סעיף נוסף שלא מקבל את ההערכה הראויה הוא שחרמות של ישראל על ידי ממשלות תיחשב הפרת ההסכמים הכללים של סחר – אבן הפינה של חוקי הסחר הבינלאומיים. האיחוד האירופי צריך להיות מודאג לגבי האפשרות שישראל תביא את הנושא של הגבלות הסחר בפני ארגון הסחר העולמי. ש כאלו החושבים שהחרם מוצדק. ארגון ג’יי-סטריט הוביל את המאבק בחקיקה הפדרלית הזו, אך נכשל לחלוטין ולא הצליח לשכנע אפילו חבר קונגרס אחד. למרות מאמציה של קבוצות “פרו-ישראליות” לכאורה, האמריקאים מבינים שהתנועה לבודד את ישראל ולהעניש אותה בחרמות כלכליים אינה הגיונית, מפלה, מסוכנת לישראל ולביטחונה, ומנוגדת למדיניות של ארצות הברית.   באופן רחב יותר, החוק – והמדינות אשר יאמצו חוקים דומים – מייצגים את העובדה שלמרות החשיבה שלחץ וחרם על ישראל גדל והנם בלתי הפיכים, זו אינה המציאות.   המאמר פורסם לראשונה באנגלית בוושינגטון פוסט

Author

פרופ’ יוג’ין קונטורוביץ’
פרופ’ יוג’ין קונטורוביץ’

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות