Search
Close this search box.

יש דרכים טובות יותר להוריד את מחיר הלחם

אחת לכמה זמן עולה ההצעה להטיל פיקוח על מחירי הלחם המלא ובכך, כביכול, להוזיל מוצר בסיסי בריא לציבור. הבעיה בפיקוח מחירים בכלל ובתחום הזה בפרט, היא שהמחיר שנקבע על ידי פקידים או נבחרי ציבור, בניגוד למחיר השוק, יטה להיות גבוה מדי או נמוך מדי. אם המחיר יהיה גבוה מדי הרי שהפיקוח רק הפך את המוצר לפחות נגיש. אם המחיר יהיה נמוך מדי ליצרים הם יבחרו באחת משתי אפשרויות: או לייצר פחות מהמוצר הלא רווחי או לחסוך בעלויות הייצור באמצעות פגיעה באיכות. למסקנה הזו הגיעה בקיץ האחרון גם ועדת מחירים משותפת למשרדי האוצר והכלכלה והתעשייה בעניין שוק הלחם. 

עם זאת, אין להתעלם מהטענות הרבות והנכונות הנוגעות להפרשי המחירים המשמעותיים למדי בין הלחם המפוקח והזול לבין הלחם המלא והיקר, שנחשב לפחות מזיק בריאותית בהשוואה ללחם האחיד במפוקח. במקום להגיד מה לא לעשות, אבקש להציע שלושה פתרונות נכונים יותר בהשוואה לפיקוח המחירים עבור הצרכן הישראלי בכל הנוגע למחירי הלחם. 

ביטול הפיקוח והרגולציה 

הפתרון הראשון יהיה ביטול פיקוח המחירים על כלל מוצרי הלחם המפוקחים כיום. כפי שקבעה הוועדה, למנגנון פיקוח המחירים בשוק הלחם השפעות שליליות על התחרות, על יוקר במחיה ועל רווחת הצרכן הישראלי. כפי שהעיתונאי יגאל גואטה הראה לאחרונה בתחקיר שביצע בנושא, המאפיות מצמצמות את ייצור הלחם המפוקח לטובת לחמי ״בוטיק״ יקרים (וספק אם רצויים). בהנחה שהמחיר המפוקח נמוך מהמחיר התחרותי של השוק, מנגנון פיקוח המחירים יוצר מחסור במוצר הנתון תחת הפיקוח ומוביל לעלייה במחירים של מוצרים מקבילים אחרים אותם המאפייה מייצרת. לכן, סביר כי ביטול הפיקוח על מחירי הלחם האחיד יוביל לירידת מחירים של הלחם המלא, בשל חיזוק התחרות בשוק. 

פתרון נוסף הוא ביטול רגולציה עודפת. כל מפעל לייצור לחם נדרש בחמישה רישיונות רגולטוריים במקביל, בנוסף להיתרי בנייה שעלותם מגיעה לעשרות ומאות אלפי שקלים עבור כל מפעל. מה הנזק? מפעלים קטנים לא יכולים להרשות לעצמם להיכנס לתחום לאור המחיר הגבוה של רישוי העסק, רק הגדולים נשארים במשחק והתחרות נפגעת. ייתכן מאוד, כפי שגואטה ציין באותה כתבה וכפי שההיסטוריה העגומה של תיאום המחירים בשוק בלחם מלמדת, שאותם שחקנים ותיקים משפיעים גם בתחום הרגולציה של שוק הלחם בישראל. כאשר הפירמה היא גם שחקנית וגם השופטת, הציבור הוא שמשלם את המחיר בצורה של מחירים גבוהים. 

לתמוך בצרכנים 

גם במקרה ששני הפתרונות הקודמים לא יצאו לפועל, כניסה של הלחם המלא לסל המוצרים המפוקחים הוא צעד אגרסיבי עם השפעות שליליות על כלל השוק, ובמקומו עדיף לתמוך באופן ישיר בצרכנים שאינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הלחם המלא. המילים פשוטות, במקום לעוות את כל המשק, עדיף לתמוך באופן ישיר באותם אוכלוסיית ייעודיות (נניח באמצעות קצבה ייעודית מהביטוח הלאומי), וכך לצמצם את העיוות שבפיקוח המחירים. צריך לסייג את האמור בכך שלא מובן מאליו שהציבור ממעט לצרוך לחם מקמח מלא בגלל המחיר הגבוה. ייתכן שמדובר בסיבות אחרות, בשל טעם אישי או חוסר מודעות ליתרונותיו הבריאותיים בהשוואה ללחם האחיד. 

בריאות הציבור היא בוודאי דבר חשוב וראוי לשיח ציבורי. עם זאת, נראה שהקריאות לפיקוח על מחירי מוצרי מזון, בין אם לחם מלא ובין אם מוצרי מזון לפעוטות, מתלעמות מההשפעות השליליות של צעד אגרסיבי שכזה. צעדי מדיניות מדודים יותר, המתרכזים בהפחתה של רגולציה שאינה הכרחית ובמתן סיוע ממוקד יותר עבור האוכלוסיות הרלוונטיות, צפויים להוביל לתוצאות טובות יותר עבור ציבור הצרכנים בהשוואה לשימוש במנגנון של פיקוח מחירים, המשפיע באופן שלילי הן על איכות המוצר והן על מחירו. 

פורסם לראשונה ב״יום ליום״. 

Author

ערן יוגב
ערן יוגב

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות