Search
Close this search box.

תנופת הבנייה בכבישים: זמן הנסיעה היומית לעבודה גדל בקצב מדאיג

מחלפים בישראל .צילום דובב
שנת 2017 הייתה שנה של תנופת בנייה של כבישים. בין היתר הסתיימה סלילת כביש 531; נמשך הפיתוח של כביש 6, נוספו נתיבים בכביש ירושלים־ת”א, והורחב כביש 38 לאזור בית שמש. ההשקעה בכבישים חיונית. למרות החשיבות העצומה של פיתוח התחבורה הציבורית, הכבישים צפויים להישאר תשתית התחבורה העיקרית. כמעט בכל הערים המובילות בעולם רוב התחבורה ברכב פרטי, וברובן השימוש ברכב פרטי דווקא גדול בהרבה מזה שבמטרופולין תל אביב. שנית, בתמהיל נכון של שימושים גם התחבורה הציבורית מתבססת במידה רבה על תשתית הכביש. קווי רכבת ומטרו הם נפלאים, אבל תמיד נשמר תפקיד מרכזי לאוטובוסים, מוניות ותחבורה שיתופית. עיקר המחסור בכבישים הוא בשעות העומס בבוקר ובערב. המחקר שלנו מראה שביקוש זה גדל מהר. הסיבה היא כנראה הצטרפות יותר אנשים לשוק העבודה. הוספת נתיבים מטיבה עם התחבורה. גם אם הנתיבים החדשים פקוקים, ההמתנה הממוצעת – עבור הנוסעים בכל הנתיבים – יורדת משמעותית. בניית כבישים אורכת זמן רב, ובינתיים נדרש שימוש יעיל של הכבישים הקיימים. המפתח לכך הוא תמחור דיפרנציאלי בכבישים. תמחור שמבטיח מהירות טובה – מעין מה שקיים בנתיב המהיר – לא רק מצמצם עיכובים, אלא באופן מפתיע מגדיל את מספר הנוסעים בשעות שיא. המחירים הממוצעים בנתיב המהיר גבוהים למדי ומרתיעים נוסעים. אבל אם תמחור כזה מונהג בכל הנתיבים, המחיר יהיה קטן בהרבה, ובפרט אחרי תקופת הסתגלות. דוגמה לכך היא כביש I66 במדינת וירג’יניה בארה”ב, אחד הכבישים הפקוקים ביותר במדינה, שבו הונהג תמחור דיפרנציאלי. תוך זמן קצר המחירים ירדן מ־40$ והתייצבו על פחות מ7$ לכל כיוון בממוצע. סביר להניח שהמחירים ימשיכו לרדת ככל שנוסעים ישכילו למצוא פתרונות חלופיים. תמחור דיפרנציאלי יגביר את האטרקטיביות של התחבורה הציבורית שכן נסיעה באוטובוס תהיה הרבה יותר מהירה ללא הפקקים, זולה יותר ללא האגרה, ותדירה יותר בשל תוספת הביקוש. להערכתנו רוב הנהגים דווקא יעדיפו לשלם את האגרה ולהפטר מן הפקק. בסופו של דבר, הנהג ממיר את מחיר הזמן המבוזבז לחלוטין למחיר כספי שיכול לתרום לרווחת הנהגים, למשל הוזלת אגרות ומסים אחרים והשקעה בכבישים חדשים. זמני היוֹמְמוּת (נסיעה יומית לעבודה בעיר אחרת) בארץ אינם מאד גבוהים בקנה מידה בינלאומי, אבל גדלים בקצב מדאיג. על פי העיבוד שלנו של נתוני הסקר החברתי, זמן נסיעה ממוצע לעבודה בבוקר עמד ב2016 על 32 דקות, לעומת 26 דקות בלבד ב־2011. המשך השקעה נבונה בתשתיות חדשות בטווח הארוך, וניצול נבון יותר של התשתיות הקיימות בטווח המידי, מסוגלים לשמור על ניידות טובה ומהירה וחווית נסיעה נעימה.   המאמר פורסם לראשונה בישראל היום

Author

ד”ר אשר מאיר
ד”ר אשר מאיר

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות