בתחילת החודש קיבלנו תזכורת למצב התכנון ההדוק בשוק חלב הישראלי כאשר מחירי מוצרי החלב שבפיקוח שוב עלו. הרגולציה והתכנון הממשלתי בשוק החלב הישראלי הם מההדוקים ביותר בקרב המדינות המפותחות והם משתרעים על כל שלבי שרשרת הייצור. באמצעות מכסות נקבע כמה חלב המשק ייצר ומי ייצר אותו, על ידי קביעת מחיר מינימום נקבע מה המחיר שעל המחלבות לשלם עבור החלב הגולמי שיוצר, בעזרת מכסים היבוא מוגבל ומתאפשר רק יבוא רק לכמות קטנה מוצרים, ובסופו של דבר באמצעות פיקוח מחירים נקבע באיזה מחיר מקסימום יימכרו חלק משמעותי מהמוצרים הסופיים. כיום ישנם אחד עשר מוצרי חלב בפיקוח, הכוללים ארבעה סוגים של חלב טרי שני סוגי גבינה צהובות, שני סוגי לבן, שני סוגי שמנת וסוג אחד של גבינה לבנה. לפי הערכות מוצרים אלה מהווים קרוב ל־50% מסך המכירות של חלב ומוצריו.
המחיר המפוקח נקבע לפי נוסחה שנקבעה בצו משנת 2022 ונכנסה לתוקף באפריל 2023 והיא כוללת ארבעה רכיבים: מחיר החלב הגולמי, מדד המחירים לצרכן, שכר בתעשיית המזון ודלק וחשמל. אמנם בעדכון האחרון המחיר עלה בגלל עלייה במדד המחירים ובשכר, אולם הרכיב העיקרי בנוסחה הוא מחיר החלב הגולמי, אשר מהווה רכיב מרכזי בחישוב עלות הייצור הכוללת לקביעת המחיר המפוקח. מחירו של החלב הגולמי נקבע בשיטת קביעת מחיר מינימום, המכונה מחיר מטרה, הוא מחיר המינימלי שהמחלבות מחויבות לשלם לרפתנים.
את מחיר המטרה קובעים על בסיס סקר עלויות דו-שנתי של הרפתות והוא מתעדכן כל רבעון. בגלל שסקר זה כולל גם רפתות קטנות שהיו הפסדיות בממוצע לאורך כל שנות הסקר, הדבר מעלה את מחיר המטרה שממנו נגזר גם המחיר לצרכנים. יתרה מכך, לפי דוח מבקר המדינה משנת 2023, כ־22% מהרפתות שנבחרו למדגם הסקר סירבו להשתתף בו. מכיוון שהשתתפות היא וולונטרית, ורפתות יעילות יודעות שהשתתפותן תוריד את מחיר המטרה אותו הן מקבלות, יש להן תמריץ לסרב. ועדת קדמי המליצה עוד בשנת 2012 לחייב השתתפות בסקר אך המלצה זו לא יושמה. מעבר לכך, רכיב מרכזי נוסף המשפיע על עלויות הייצור שמהן נגזר מחיר המטרה הוא עלות המספוא, המהווה תשומה עיקרית בתהליך ייצור החלב. עלות זו בישראל גבוהה יחסית, בין היתר בשל רגולציה על יבוא חומרי גלם ומכסים גבוהים, המגבילים את היצע חומרי הגלם הזולים יותר בשוק הבינלאומי.
כתוצאה מכך, גם מחיר החלב הגולמי וגם מחירי מוצרי החלב לצרכן, גבוהים בישראל בעשרות אחוזים ביחס למחירים הממוצעים במדינות ה־OECD. יש לציין שמדינות רבות סבורות שיש לסייע לחקלאים בענף החלב מסיבות שונות כמו תמיכה באזורים גיאוגרפיים או בשל הטענה שחיי המדף הקצרים והצורך באיסוף יומיומי של החלב עלולים ליצור תלות של הרפתנים במחלבות ולחזק את כוח המיקוח של האחרונות. יחד עם זאת, שילוב הכלים הרגולטוריים בהיקף ובעוצמה הקיימים בישראל, הכוללים מכסות ייצור, מחיר מינימום לרפתנים, פיקוח מחירים לצרכן והגבלות יבוא משמעותיות, הוא חריג ביחס למדינות מפותחות אחרות. בארצות הברית למשל, המחיר לחקלאי נגזר ממנגנון תמחור המבוסס על המחירים הסיטונאים שנקבעים על פי הביקוש בשוק בחודש הקודם, ובנוסף קיימים מנגנוני ביטוח על שולי ההכנסה. באיחוד האירופי בשנת 2015 בוטלו כל המכסות, ופועלת מדיניות חקלאית משותפת שבמסגרתה מועברות סובסידיות ישירות לחקלאים. לאור זאת ברור כי שינויים במשק החלב בישראל וצמצום התכנון המרכזי הם דבר מתבקש. האלטרנטיבה לשינוי זה היא המשך מחירי חלב מהיקרים בעולם המפותח.
