Search
Close this search box.

הרשות שנחטפה בדרך

אחת ההבטחות הגדולות של התקציב החדש, להקים ‘רשות אסדרה’ שתפקח על עיצוב הרגולציה בישראל ותשפר אותה, הסתיימה באכזבה.

רגולציה רעה היא אחת הבעיות הקשות של המשק הישראלי, גורם עיקרי לכך שהתוצר לנפש בישראל נמוך מזה שבשאר מדינות ה-OECD. חלק מהרגולציה מוצדק: חלק אחר נועד להקנות פריבילגיות כלכליות לקבוצות אינטרס על חשבון רוב האזרחים – כמו הרגולציה הנוגעת לייצור חקלאי, להפקת וחלוקת חשמל ועוד. חלק פשוט משקף רשלנות של הפקידים שתיקנו אותה, לפעמים לפני עשרות שנים. לדוגמה, במדינת ישראל אסור להעביר עוף חי למשחטות במשאית בשעות הלילה. מדוע? כי אנחנו העתקנו את הרגולציה מהארצות המתקדמות בסקנדינביה. בנורבגיה הקור בלילות יכול לרדת ל-30 מעלות מתחת לאפס ואף פחות, ולכן אסור, מטעמי צער בעלי חיים, להעביר עוף חי במשאית בלילה. זאת הסיבה שבישראל מותר להעביר עוף חי במשאית דרך בקעת הירדן הלוהטת בחודש אוגוסט רק ביום…

לרוב המדינות המפותחות יש רשות ממשלתית שתפקידה לפקח על הרגולציה ולדרבן פקידים לשפר אותה. בשנת 2017 המליץ ארגון ה-OECD על הקמת רשות כזאת בישראל, וממשלת נתניהו האחרונה אימצה את ההמלצה בדמדומי ימיה, בדצמבר 2008. כשהקמת הממשלה הנוכחית נראתה באופק החלה הפקידות במשרד האוצר ובמשרד המשפטים להכין טיוטת חוק.

אלא שאפשר לנחש מה קורה כשנותנים לפקידים לכתוב חוק.

אם נבקש מאזרחים מהשורה לציין רשויות ממשלתיות שהרגולציה שלהן מכבידות על חייהם, סביר להניח כי מס הכנסה והביטוח הלאומי יככבו ברשימה. רשות נוספת כזו היא המפקח על הבנקים בבנק ישראל; אנחנו בדרך כלל לא מודעים למעלליה, אך משלמים את מחירם בעמלות הבנקים. אולם פקידי האוצר החרידו מביקורת הרשות את רשויות המס – פשיטא, זה שייך להם! – וכן רגולטורים פיננסיים, איתם לא רצו להתעסק, ואת מה שמכונה “תאגידים ציבוריים”, כולל הביטוח הלאומי. במקרים אלה, במקום פיקוח חיצוני, החוק מחייב את הרגולטורים לפקח על איכות הרגולציה של עצמם. מעניין איך זה יראה.

בעיה נוספת עם רשות אסדרה בישראל היא הפוטנציאל להתערבות בג”ץ. כששני פקידים, אחד ברגולטור ואחד ברשות האסדרה, יריבו ‘מהי רגולציה טובה’, יש סיכוי סביר שיבוא השלישי ויכריע ביניהם לפי מבחן ה’סבירות’ – כלומר, ההעדפות האישיות של השופטים. במשרד המשפטים טוענים כי כתבו את החוק מתוך מודעות וכוונה לצמצם את הפוטנציאל למעורבות בג”ץ. יש חולקים על כך. ואז החוק עבר מהלך של ‘השתלטות עוינת’.

מפלגת ‘ימינה’ של נפתלי בנט ואיילת שקד חרתה על דגלה להקל על עשיית עסקים בישראל, כולל צמצום רגולציה מכבידה, ולקחה אפוטרופסות על חוק הרשות החדש. אולם בלחץ מפלגות השמאל בקואליציה החוק הועבר לדיונים דווקא בוועדת חוקה, הנשלטת על ידי מפלגת העבודה. יו”ר הוועדה גלעד קריב דאג של”מטרות” המגדירות רגולציה טובה ישתילו כמה ערכים פרוגרסיביים מובהקים, כגון איכות הסביבה. השינוי המכריע בהצעת החוק היה הוספת סעיף מטרה: “האסדרה נקבעת תוך התחשבות בזכויות ובאינטרסים ציבוריים” – אך אלה לא זכו להגדרה מדויקת יותר. כלומר, יצרו בכוונה כר פורה לשופטי בג”ץ לפעול כרצונם.

הח”כים של ‘ימינה’ מחו על שינוי המגמה, אבל במפלגת העבודה התעקשו שהחוק יישאר כפי שהם עיצבו אותו. ראש הממשלה החלופי יאיר לפיד עמד לצידם וראש הממשלה בנט התקפל.

כך יצא שמפלגת ‘ימינה’ לקחה בעלות על חוק רשות האסדרה מתוך רצון לפקח על הרגולציה ולשפר אותה, אך השמאל בקואליציה השכיל להשתלט על החוק ולעצב אותו מחדש לפי ראות עיניו. כאשר ב’ימינה’ מחו, שותפיהם משמאל טענו כי החוק הוא שלהם לא פחות משהוא של ‘ימינה’. כשאין מספיק כח פוליטי או רצון לגבות את המאבק, אזי לחוק בגרסתו המקורית לא נותר סיכוי.

פורסם לראשונה בעיתון “משפחה”.

Author

ד”ר יצחק קליין
ד”ר יצחק קליין

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות