Search
Close this search box.

מילקי יקר, חולצות זולות: השלכות של חסימת מסחר בין-לאומי

 

    תקציר התנגדות למסחר חופשי, סבסוד יצרנים מקומיים והשקפות ”מרקנטיליסטיות“ מאפיינות חברות אנושיות רבות משחר ההיסטוריה. אומנם, במאתיים השנים האחרונות התגבש קונסנזוס בקרב כלכלנים בעד מסחר חופשי, אולם פוליטיקאים במדינות רבות מתעקשים עדיין לקיים ”מלחמות סחר“, להעלות מכסים ולסבסד תעשיות שונות. הנושא עלה לכותרות בשנים האחרונות בעקבות המדיניות הפרוטקציוניסטית שמוביל כיום נשיא ארצות־הברית דונלד טראמפ. עבודה זו עוסקת במדיניות הסחר הישראלית בשני ענפים ספציפיים: ענף הטקסטיל והביגוד וענף המזון. שני הענפים הללו זכו בהגנות מתחרות בין־לאומית עוד לפני קום המדינה, ונתפסו בעיני מנהיגי היישוב כנכס אסטרטגי חשוב. במשך שנים רבות התקיימו קשרים הדוקים בין יצרני הטקסטיל והמזון לבין הממשלה, ובעוד שענפים אחרים נפתחו בהדרגה למסחר בין־לאומי, ענפים אלה נשארו סגורים יחסית. מצב זה השתנה בתחילת שנות האלפיים, כאשר ענף הטקסטיל נפתח לתחרות, אך ענף המזון נשאר סגור ברובו. רק בתחילת העשור השני של המאה העשרים ואחת עלו לכותרות מחירי המזון הגבוהים בישראל, והופיעו לחצים לפתיחת הענף ליבוא. מחאות חברתיות שונות, כגון ”מחאת הקוטג‘“ ו“מחאת המילקי“, הובילו להקמת ועדות, לפרסום דוחות ולצעדי מדיניות בכיוון זה. אך כוחות נגדיים רבי עוצמה מונעים עדיין שינוי בענף המזון מהסוג שהתרחש בענף הטקסטיל. בעבודה זו אני מראה כי בעוד שמחירי הביגוד בישראל נמוכים בהשוואה בין־לאומית, מחירי המזון יקרים יחסית, וכי דפוס זה התפתח לאחר פתיחת ענף הטקסטיל ליבוא. מלבד זאת אני מראה כי החששות לזעזועים כלכליים וחברתיים שיתהוו עם פתיחת ענף הטקסטיל ליבוא לא התממשו. ניתוח ברמת הרשויות המקומיות מעלה כי פתיחת ענף הטקסטיל ליבוא לא הגדילה את האבטלה או את שיעור הבוגרים שאינם בכוח העבודה ברשויות מקומיות שהיו תלויות יחסית בענף זה, וזאת גם לאחר פיקוח על המגמות הכלליות בשוק התעסוקה בעשרים השנים האחרונות וכן על מאפייניהן הייחודיים של רשויות מקומיות שונות. הצלחתה של תעשיית המזון הישראלית למנוע את פתיחת הענף למסחר נובעת במידה רבה מטענות בדבר השפעות חיצוניות חיוביות (externalities positive)שיש לתעשייה זו על המשק, ביניהן הספקת ”ביטחון תזונתי“, תפיסת שטחים באזורים אסטרטגיים, שיפור מראה הנוף ועוד. אך חלק גדול מהטענות הללו בדבר השפעות חיצוניות אינן סבירות, ואלה הסבירות ניתנות למענה באמצעות סבסוד ישיר, ואינן מצדיקות הענקת תמיכה מסיבית לענף כולו בדמות הגנה מפני תחרות בין־לאומית. הגנה כזו מעלה את המחירים לצרכן, ותומכת גם ביצרני מזון שאינם מייצרים כלל השפעות חיצוניות חיוביות. אנו ממליצים לפיכך על תמיכה ישירה בהשפעות החיצוניות במקביל לפתיחת המשק ליבוא חופשי. בשנים האחרונות נעשה שימוש רב במכסות יבוא זמניות ומוגבלות בתחום המזון, במטרה להפחית את המחירים לצרכן באופן נקודתי, אך זוהי מדיניות שגויה, אשר שונה מאוד מפתיחת המשק ליבוא חופשי. ניתוח סטטיקה השוואתית של השפעת מכסות היבוא מעלה כי הן אינן מורידות את המחירים באותה מידה כמו פתיחת המשק ליבוא, פוגעות בעודף הצרכן, אינן מעודדות התייעלות של הייצור המקומי,ומייצרות תמריצים משמעותיים לשחיתות. מסיבות אלה המליץ ארגון הסחר העולמי להחליף את מכסות היבוא במכסי יבוא, כצעד מקדים להפחתת המכסים ולפתיחת המשקים ליבוא. אנו ממליצים להסיר את חסמי היבוא בתחום המזון — ביניהם מכסים, חסמי תקינה, רישוי וכדומה — ולהפסיק את השימוש במכסות יבוא זמניות. במקביל לכך אנחנו ממליצים לעבור מסבסוד עקיף לסבסוד ישיר של ההשפעות החיצוניות החיוביות שיש לחלק קטן מהמיזמים החקלאיים, כגון יצירת נופים או תפיסת שטחים באזורים אסטרטגיים. מחירי מזון גבוהים אינם גזרת גורל. ניתן לעשות בענף המזון את מה שעשינו בענף הטקסטיל — לספק לאזרחי המדינה מוצרים במחיר זול ובאיכות גבוהה — ובמקביל לדאוג לשימור ההשפעות החיצוניות החיוביות שענף החקלאות מייצר באמצעות סבסוד ישיר שלהן. אימוץ ההמלצות שלנו יתרום להפחתת יוקר המחיה בישראל ולשיפור משמעותי ברמת החיים של כלל האוכלוסייה.  

 

Author

פורום קהלת
פורום קהלת

תוכן נוסף

More

עו”ד אברהם של”ו

תפריט נגישות